תפריט
זה הולך להיות מעניין. אני עוסק הרבה בהכרת תודה אזרחית-חילונית ונשאלת השאלה איפה נכנסת הרוחניות, ומה ההבדל בין הכרת הטוב לאנשים להכרת תודה לאלוהים? שלושה מחקרים ועוד אחד ממש מהשנים האחרונות מדייקים עבורי את הסיפור ומלמדים אותי שיעור צנוע. נלמד על איך הכרת תודה לאלוהים מתכתבת עם תכונות שעוזרות לי ליצור יחסים וקירבה עם בני אדם. ויותר מזה אני הולך ללמוד על מי ההבדל בפרופילים וסגנון הרגשות של אנשים שחזקים בהכרת תודה בינאישית והכרת תודה רוחנית (לא רק לאלוהים..) ואיך כל זה מתחבר לרווחה האישית ל Well-Being שלי?
לאילו התנהגויות מקושרת הכרת תודה? הכרת תודה כללית מתייחסת לתחושה של הערכה והכרת תודה גנרית המתפרסת כדרך חיים, על פני תחומים שונים של החיים ללא התייחסות ספציפית לתחומים או אירועים מסוימים. הכרת תודה מבחינה מדעית מחקרית מתייחסת לתהליך פסיכולוגי שבו אדם מבין ומכיר את התועלת והערך של טובות שהוא קיבל מאחר כלשהו, והוא מבטא את התודה וההערכה עליהן. תחושת התודה וההוקרה שמתעוררת באדם כשהוא מזהה את הנדיבות, הסיוע או התמיכה שקיבל מאחרים ומביע תודה על משהו מבחוץ לו. אנשים עם הכרת תודה אוניברסלית (כללית), נוטים לתפוס ולהעריך את הטוב (ואתגרי החיים) המתרחשים בחייהם ומרגישים אסירי תודה על כך, מבלי לקשר זאת במפורש למקור מסויים או לתחום ספציפי. במילים אחרות, הם נוטים לראות את החיים כמתנה ולהעריך כל היבט חיובי המתרחש בהם, מבלי לייחס אותם במפורש למקורות או אירועים קונקרטיים (לדוגמא, בשונה מהכרת תודה לאלוהים, לטבע או הכרת תודה לאנשים או הכרת תודה לרוחניות או למקרה/ נסיבות). אנו נוהגים לומר כי, הכרת תודה מסוג "תחום כללי", אם יש לו ליחיד נטייה כזו – היא המרכיב הגבוה והיציב יותר; זה אשר משפיע בדרך כלל על נטיות ההערכה של אנשים לגבי רגשות הכרת תודה בכל תחומי החיים שלהם.
במחקר הפסיכולוגי של הכרת תודה במהלך העשורים האחרונים הכרת הטוב נקשרה למגוון תוצאות חיוביות, כולל רווחה (well being), התנהגויות פרו-חברתיות, והתמודדות עם אתגרי החיים, מכשולים וטראומות. עם זאת, הרוב המכריע של המחקר חקר הכרת תודה כללית (Domain-General Gratitude), וקיים מיעוט ממצאים במחקר שחוקר נניח יעדים ספציפיים של הכרת תודה, כגון הכרת תודה לאלוהים (למשל, הכרת תודה כלפי ישויות דתיות/רוחניות, טבע, הקוסמוס וכו'), וגם מענה לשאלה כיצד ניתן להבדיל בין GTG לבין הכרת תודה כללי. אם אנחנו כבר יודעים שהזדהות דתית/רוחנית נקשרה באופן חיובי עם סגולות של יחסים וקרבה לבני אדם (למשל אלטרואיזם, ענווה, סלחנות) הרי שאדם מכיר תודה עשוי למלא תפקיד ייחודי בניבוי סגולות חיוביות של יחסים וקרבה לבני אדם מעבר להכרת תודה כללית, במיוחד עבור אנשים מאמינים. אז נצא למסע קטן להבין מהי הכרת תודה כללית, הכרת תודה לאלוהים (Gratitude to God), הכרת תודה רוחנית, ההבדל בינן להכרת תודה בין אנשים ומשפחות. במחקר הנוכחי, בדקנו באופן אמפירי עד כמה מועילה הכרת תודה ליצירה שימור וטיפוח מערכות היחסים בחיים בהשוואה להכרת תודה לאלוהים (GTG) לשלוש מידות טובות – סליחה, ענווה יחסית ואלטרואיזם – על פני רמות שונות של מחויבות דתית – שאלה פתוחה נוכחית במחקר של הכרת תודה היא המידה שבה GTG מבדיל מהכרת תודה לבני אדם.
למרות הספרות הפסיכולוגית הפורחת על הכרת תודה שהצטברה במהלך העשורים האחרונים, חוקרים החלו רק לאחרונה לחקור באופן מדעי את הכרת תודה לאלוהים (Gratitude To God or GTG). בהתחשב בכך שהכרת תודה הוכיחה באופן עקבי קשרים חיוביים עם סגולות של יחסים וקרבה לבני אדם, המחקר הנוכחי בדק את המידה שבה "הכרת תודה לאלוהים" קשורה לסליחה, ענווה יחסית ואלטרואיזם, מעל ומעבר להכרת תודה בתחום כללי ומחויבות דתית. מסתבר כי הכרת תודה לאלוהים (יען כי אנשים מכירי תודה לאל, אנשים אמוניים) ניבאה בצורה חיובית כמה דברים בהשוואה לאנשים שהם "רק" מכירי תודה כנטייה כללית בחיים. פעם אחת GTG ניבאה סלחנות (סליחה) מעבר להכרת תודה כללית. GTG ניבא גם בצורה חיובית ענווה יחסית מעל ומעבר להכרת תודה כללית. לאלטרואיזם, לא הכרת תודה לאל, ולא הכרת תודה לתחום כללי היו מנבא משמעותי, אבל מחויבות (נאמנות) דתית הייתה מנבא חיובי.
על הכרת תודה
כולנו מדברים (או רוצים לדבר) הכרת תודה, לא כל שכן להיחשב אנשים מכירי תודה. בספרות ועבודה מעמיקה שנעשית בתחום של מדעי הכרת תודה, הכרת תודה כללית, מקיפה באופן מסורתי קליטה של תועלות ורגשות חיוביים כלפי הנותן.על-פי מילון מרים-וובסטר, הכרת תודה היא "מצב של מלאות תודה" וגם הכרת-תודה מוגדרת כ"הערכה של היתרונות שהתקבלו". אבחנות מתקדמות יותר אומרות שהכרת תודה כרוכה בזיהוי והכרה, שבו ההטבה ניתנה מתוך חופש אמיתי וטוב לב מהנותן – בין אם היינו ראויים או לאו להטבה זו. הכרת התודה כסגולה אף נחשבה לממותגת במיוחד "ההורה של כל המעלות האחרות", על פי סיסרו, ומכלול חזק של ראיות קישר הכרת תודה עם התנהגויות פרו-חברתיות ותכונות אישיות.
אם נלך מעבר לכך תחום "הכרת תודה הכללית" מתייחס למושג פסיכולוגי הקשור לחוויה והבעת הכרת תודה על פני היבטים שונים של החיים. במילים אחרות, אנו מצביעים על כך שהכרת תודה (הכללית) אינה מוגבלת למצבים או תחומים ספציפיים, אלא יכולה להיות מיושמת באופן נרחב על פני תחומים שונים בחייו של האדם. במילים אחרות, אנשים המפגינים הכרת תודה כללית – המכונה לעיתים "הכרת תודה אוניברסלית" – נוטים לחוש מכירי תודה ולהביע הערכה לא רק לאירועים או נסיבות מסויימות אלא כפשוטו למצב הכללי של חייהם, מערכות היחסים, ההישגים והחוויות שלהם.
מושג זה מדגיש את הטבע הנרחב של הכרת תודה ואת הפוטנציאל שלה להשפיע לטובה על הרווחה, השִׂגשׂוּג האישי על ידי טיפוח חשיבה של הערכה והכרה בהיבטים החיוביים של החיים באופן רוחבי, זאת במקום להיות מוגבל להתרחשויות או הקשרים מסוימים. אז אם אני נחשב כאדם מכיר תודה אחשב בפסיכולוגי כבעל נטייה נטייה גנרית להכיר ולהגיב ברגש מכיר תודה בחיים, ללא קשר למקור הספציפי של המזל הטוב או החוויה החיובית ודדוקא אל מול קשיים ומשברים. זהו מושג רחב יותר המקיף את הנטייה הבסיסית להעריך את הדברים הטובים ב חיים, ללא קשר אם הם באים מאנשים אחרים (הכרת תודה בין אישית) או מנסיבות חיצוניות, קארמה או גורל (תודה רוחנית).
תורת הרגשות של שוורץ טוענת כי הבעת הכרת תודה בונה אוריינטציות פרו-חברתיות ביחסים חברתיים, ומחקרים אמפירי ממשיכים ותומכים במידה רבה בטענה זו. "תועלת משפרת מערכת יחסים" זו עשויה להופיע באמצעות יחסי אנוש וחיבור לאנשים, מתן וקבלת תמיכה חברתית או 'תשלום קדימה'.
לדוגמה, במחקר קלאסי כעת, Emmons and McCullough מצאו שמשתתפים שהשלימו תרגיל יומן הכרת תודה יומי בן שבועיים (כלומר הכנת רשימת הכרת תודה) נוטים יותר להציע תמיכה רגשית ועזרה מוחשית לאחרים – במחקר דומה, אנשים שנזכרו ברגעים שבהם היו אסירי תודה למישהו דיווחו על אמון רב יותר כלפי צד שלישי לא קשור. מחקר איכותני מצא גם שהבעת הכרת תודה מחזקת התנהגות אלטרואיסטית ופרו-חברתית (Bennett et al., 2010). לפיכך, שיטות וגישות שונות התכנסו כדי לתמוך בתיאוריה המקשרת הכרת תודה לדינמיקה חיובית של יחסים ותוצאות.
הכרת תודה לאלוהים
רוב המחקרים העדכניים של העשורים הללו, על הכרת תודה התמקדו בהקשר של יחסים בין אישיים. התיאולוגיה, התנ"ך ומורים אחרים מלמדים אותנו שאנשים חווים דרגות שונות של הכרת תודה כלפי קולקטיב או הגדרות רחבות יותר, כגון אלוהים או כוח עליון. לאחרונה, חוקרים החלו לפתח מחקר פרוגרמטי הבוחן את "הכרת תודה לאלוהים" ובוחן כיצד התהליכים וההשלכות התוך-נפשיים והבין-אישיים שלה מנוגדים להכרת תודה כלפי אנשים אחרים. GTG הוא תת-סוג ייחודי של הכרת תודה שרבים הציעו כי הוא מניח מידה מסוימת של רוחניות והסכמה לקיומו של גורם על-טבעי שאליו הם יכולים להביע הכרת תודה למרות שחלקם טענו כי ייתכן שאין צורך בהכרח. להאמין במפעיל/ גורם של פעולה/ סוכן על טבעי כדי להביע הכרת תודה כלפיהם. מחקר אחר מצא כי הבעת הכרת תודה לאל GTG מובילה לרגשות חיוביים ולתוצאות פסיכולוגיות חיוביות (למשל פחות תסמיני דיכאון, דירוג עצמי גבוה יותר. לפיכך, ישנן עדויות לכך ש-GTG נמצא בקורלציה חיובית עם מבנים פסיכולוגיים אחרים, בדומה להכרת תודה בתחום כללי. עם זאת, פחות ידוע על האופן שבו GTG (הכרת תודה לאלוהים) מנבא התנהגות פרו-חברתית וסגולות של יחסים וקרבה לבני אדם מעבר להכרת התודה הכללית בתחום. מעניין..
הכרת תודה (לאלוהים) וסגולות של יחסים וקרבה לבני אדם
יכול להיות שהחדרת הכרת תודה במשמעות דתית או רוחנית – כגון הכרת תודה לאלוהים- יכולה להעצים את הקשר בין הכרת תודה לתוצאות חיוביות, כולל להבין האם זה מסייע לטיפוח תכונות של יחסים וקרבה לבני אדם (למשל סליחה, ענווה או אלטרואיזם). כלומר, המטרה המרכזית של סגולות רבות כרוכה בקידום מערכות יחסים בריאות יותר וקשרים חזקים ואמיתיים יותר, ותרבויות דתיות נוטות להדגיש סגולות יחסים אלו . כלומר, תורות דתיות הן לעתים קרובות ברורות בהתנהגויות אסורות ונקבעות, משבחות מאוד או מצווה ישירות על תרגול המידות הטובות. תורות דתיות מבהירות לעתים קרובות את סוגי ההתנהגויות שאנשים צריכים לכוון את חייהם אליהן (למשל עשרת הדיברות או השביל השמונה של הבודהיזם, פירות הרוח של הנצרות וכיוב). סביר להניח שעשייה זו מניבה יתרונות. חלקם אף טענו כי הדגש על שירות לזולת עשוי להיות אחד היתרונות הגדולים ביותר של הדת שכן למתן תמיכה חברתית יש קשר חזק יותר עם תוצאות חיוביות על פני קבלת תמיכה חברתית.
בנוסף ליתרונות התוך-נפשיים של הכרת תודה, הידועים היטב, ,תרגול הכרת-תודה לאלוהים GTG עשוי לנצל מבנים והרגלים שמחזקים התנהגות טובה. לדוגמה, קראוזה ואליסון טענו שסביבות כנסייה מלוכדות עשויות לעורר הכרת תודה לאלוהים בדרך הבאה: (1) אדם שמבקר לעתים קרובות באותה כנסייה עשוי להאמין לכנסייה שלו יש קהילה חזקה והיותו חלק ממנה מחזק אותו; (2) בשל נוכחותם העקבית, סביר יותר שאדם זה יקבל תמיכה רגשית ורוחנית מחברי כנסייה אחרים וחוזר. (3) לפיכך, הם עשויים לחוות מידה גבוהה של אינטימיות רוחנית עם אחרים. (4) חווית האינטימיות הרוחנית הגבוהה שלהם כנראה תעורר GTG. אנו עשויים גם לצפות שאנשים בעלי מחויבות דתית גבוהה יותר עשויים לחוות גם השפעה הקשרית גדולה יותר של התרבות הדתית (למשל, עיסוק במעלות דתיות שונות.
סְלִיחָה
מחקרים אמפיריים עדכניים זיהו כבר קשר חזק בין הכרת תודה לתחום כללי (הכרת תודה כללית ו/או נטיית האדם הכללית להכרת הטוב) וסליחה. אולי אחת הסיבות לקשר חזק זה היא הקשר הרעיוני בין הכרת תודה וסליחה עם אמפתיה, נטייה אחרת והתנהגות פרו-חברתית. שיטות דתיות, באמצעות התנסויות רוחניות, נמצאו גם מנבאות נטיות מדווחות עצמיות לסלוח, כוונות סליחה וסליחה עצמית. למרות שהקשר בין דת/רוחניות וסליחה עשוי להיות לא עקבי, באופן כללי, רמות גבוהות יותר של דת/רוחניות נקשרו לרמות גבוהות יותר של סליחה, וכן הוצע כי סליחה מקדמת צמיחה ובגרות רוחנית. לבסוף, החוקרים (שארמה וסינג) מצאו שדתיות, בדרך של רוחניות והכרת תודה, מנבאת סליחה. לפיכך, ייתכן של-GTG יש מערכת יחסים ייחודית עם סליחה מעבר להכרת תודה בתחום הכללי.
יחסים של ענווה
שנית, הכרת תודה וענווה נקשרו גם מבחינה רעיונית באמצעות אופיים החברתי. ענווה כרוכה בראייה הוליסטית מדויקת של העצמי ושל החוזקות והחולשות של האדם. להיות עניו, פירושו גם להיות מכוון אחר, ובעל רמות נמוכות יותר של עליונות (בקיצור לא להתנשא). מכיוון שהכרת תודה כרוכה הן בהכרה בטוב ליבו של הנותן או הגורם מחוץ לי, וגם בזכות ה"בלתי ראויה" מצד המקבל, הרי שהמקבל עשוי להיות מוגן מפני רמות גבוהות של עליונות, לעודד אותו לפתח ראייה מדויקת של העצמי ולהישאר מכוון כלפי אחרים.
סביר להניח שהדבר בולט עוד יותר בהקשרים דתיים/רוחניים שבהם ייתכן שלא ניתן לגמול לנותן עבור המתנה, או כאשר המקבל רואה את עצמו כלא ראוי למתנה. לאור המתאם החזק בין דתיות לענווה, והדגש החזק על ענווה בדתות כמו הנצרות, אנשים דתיים/רוחניים המתנסים ב הכרת תודה לאל משמע GTG עשויים לקבל הטבות בצורה כזו שהם מפתחים ראייה מדויקת של העצמי ביחס לאלוהים ולאחרים, חווים ירידה בעליונות ביחסיהם עם אלוהים ואחרים, ומפתחים רצון לתת (למשל לשלם קדימה) את מה שהם קיבלו. אכן, כמה מחקרים קיימים מצאו קשר עקיף בין ענווה ל-GTG.
אלטרואיזם
שלישית, תרגול הכרת תודה כללית (באופן כללי) הוכח באופן עקבי כמנבא, מניע ומחזק אלטרואיזם. באופן ספציפי, הוכח כי הכרת תודה כללית בתחום עשויה להניע "הדדיות במעלה הזרם", הכוללת מתן הטבות בלתי ראויות לצדדים שלישיים במקום הטבות הדדיות למוטב המקורי. כמו בסליחה וענווה, הוכח כי רמות גבוהות יותר של דתיות ורוחניות מנבאות רמות גבוהות יותר של תכונות אלטרואיסטיות נתפסות והתנהגויות אלטרואיסטיות כלפי אחרים. מאמר מסכמים (מטה-אנליזה) על מצב התחלתי עם רקע דתי חשפה כיצד ההפעלה הקוגניטיבית של סכימה דתית מובילה לפרו-סוציאליות רבה יותר. בנוסף, נתגלה שדתיות דרך רוחניות והכרת תודה, ניבאה אלטרואיזם. עם זאת, ישנם גם מחקרים המדגימים קשר שלילי בין זהות דתית ואלטרואיזם. כל הדבר מעצים את המבנה הקשור להתנהגות ליחס בין דת, הכרת תודה לאלוהים ואלטרואיזם.
כמה מילים מה זה אומר "מחויבות דתית"
אם הטמעת הכרת תודה במשמעות דתית או רוחנית, כגון הכרת תודה לאלוהים, משפרת את המעלות ההתייחסותיות, אזי מידת המחויבות של האדם למערכת המשמעויות הדתית שלו, צריכה לשחק תפקיד בתהליך זה. לדוגמה – נמצא כי מי שמזדהה דתית ורוחנית, הרי שנוכל לנבא גישה לחיים ותנהגויות פרו-חברתיות, וסגולות (תכונות) אלו הן מרכזיות ברוב דתות העולם הבולטות. חוקרים בתחום (קראוזה והיוורד 2010) הציעו שאחד היתרונות העיקריים של הדת, או אפילו עצם הליבה של הדת עצמה, עשוי להימצא בסגולות של יחסים, הדדיות וקרבה לבני אדם. לפיכך, יש צורך לא רק לבחון את תפקידו של הכרת תודה לאלוהים בביטוי של סגולות של יחסים וקרבה לבני אדם, אלא גם לשקול את רמת המחויבות שיש לאדם לאוריינטציה הדתית/רוחנית שלהם.
המחקר הנוכחי – המחקר הראשון שלנו על "הכרת תודה לאלוהים וסגולות של ניהול יחסים וקירבה עם אנשים" (Gratitude to God and relational virtues 2022), בדק את המידה שבה טיפוח והתמדה כאדם מכיר תודה לאלוהים, חוזה סגולות (מעלות או תכונות) של חיזוק יחסים וקרבה לבני אדם. החוקרים בחנו כאמור את התכונות של "סליחה", "ענווה" ו"אלטרואיזם" – זאת מעבר להכרת תודה כללית. וגם אם הקשר בין הכרת תודה לאלוהים לבין סגולות של חברתיות (יחסים וקרבה לבני אדם) שונה על פני רמות שונות של מחויבות דתית (האם זה מתגבר אם האדם יותר מחוייב באמונה הדתית שלו?). והתוצאות הן…: המחקר מצא שהכרת תודה לאלוהים (ככל שהיא גבוהה יותר) תנבא רמות גבוהות יותר של סליחה, ענווה ביחסים ואלטרואיזם בהשוואה לאדם מכיר תודה כנטיית חיים כללית – וכי היחסים החיוביים (קשר חיובי קיים) בין הכרת תודה לאלוהים לכל סגולה יחסית יהיו חזקים יותר עבור אנשים עם רמות גבוהות יותר של מחויבות דתית.
במקום אחר, בעבודה על זיהוי "פרופילים קוגניטיביים ורגשיים ייחודיים של הכרת תודה בין אישית מול הכרת תודה רוחנית" (Unique cognitive and emotional profiles of interpersonal gratitude and spiritual gratitude 2023) בדקנו שוב מה זה אומר להיות אדם מכיר תודה, אולם הפעם בחנו זאת באוריינטציה של השוואה בין הכרת תודה בינאישית – למול הכרת תודה "גבוהה" רוחנית – קארמאטית. אני כותב על כך כי הכרת תודה היא תגובה מוסרית – תרבותית – רגשית אב טיפוסית כאשר ברכות החיים מגיעות "מבחוץ לי": מרצונם הטוב המכוון של אנשים אחרים, ובאותה העת מדגיש כי רבים מייחסים פרשנויות של חוויות טובות להתערבות של הנשגב – בין אם זה הטבע, היקום, אלוהים, אלים אחרים, כוח עליון או משאבים רוחניים מיטיבים אחרים. מעניינת התוצאה בעבודה על "פרופילים קוגניטיביים ורגשיים ייחודיים של הכרת תודה בין אישית מול הכרת תודה רוחנית" שאומרת כי בהשוואה להכרת תודה בין אישית, אזי ככל שחוויות הכרת תודה רוחניות יוחסו פחות לפעולה אנושית, וככל שהם לעתים קרובות יותר יוחסו ל"על-טבעי" ולנסיבות שאינן בשליטת האדם – הן עוררו משמעותית פחות תחושות של הכרת תודה, חבות והערצה. מאידך הן כן יצרו מעין יראה ומורא גדולה יותר. במילים אחרות, המשתתפים במחקר דיווחו על רגשות הכרת הטוב הגבוהים יותר בעיקר כשהם גם האמינו באלוהים (או עליון, קדוש או כוח "אחר") אישי, מעין בעל נפש מיטיבה "מואנשת". ממצאים אלה מדגימים את החשיבות של תפיסת גורם מיטיב בעוררות של רגשות של הכרת תודה, בעוד שחוויות המיוחסות לישויות מופשטות "גבוהות" יותר, (פחות אישיות או יותר חיצוניות) מעוררות פרופיל שונה (נמוך קמעא) של תגובות רגשיות חיוביות של הכרת תודה עמוקה.
ביו הכרת תודה כנטייה כללית לבין הכרת תודה רוחנית
הכרת תודה, היא בראשונה רגש אנושי בסיסי, המתבטא בצורות שונות, כאשר הכרת תודה בינאישית מופנית כלפי נדיבים אנושיים והכרת תודה רוחנית מורחבת לישויות לא אנושיות כמו אלוהים או הטבע. הכרת תודה בין אישית מתעוררת בדרך כלל כאשר אנשים תופסים חוויות חיוביות כמתנות ממיטיבים, מה שמוביל לרגשות של הכרת תודה, הכרת תודה ותחושת חב. סוג זה של הכרת תודה לא רק מטפח קשרים חברתיים אלא גם מניע אנשים לעסוק בהתנהגות פרו-חברתית עתידית. לעומת זאת, הכרת תודה רוחנית מתרחבת מעבר ליחסים אנושיים, וכוללת מקרים שבהם אנשים מייחסים חוויות חיוביות למיטיבי לכת שאינם אנושיים, כגון התערבויות אלוהיות או יופיו של הטבע.
ההבחנה בין הכרת תודה בין אישית לרוחנית נעוצה במקור הנתפס של ההטבה. בעוד שהכרת תודה בין אישית מושרשת באינטראקציות אנושיות ומושפעת מהכוונות והטובות הנתפסות של הנדיב, הכרת תודה רוחנית כרוכה בייחוס לישויות לא אנושיות, הקשורות לרוב באמונות דתיות או רוחניות. עבור אנשים רבים, במיוחד אלה בעלי השתייכות דתית, רגשות הכרת תודה כלפי אלוהים הם דבר שבשגרה, משקף את התגובות הרגשיות שעוררו נדיבים בין-אישיים.
עם זאת, טבעה של הכרת התודה כלפי נדיבים לא אנושיים עדיין לא נחקר. המחקר הנוכחי מבקש לחקור את ההערכות הקוגניטיביות והתגובות הרגשיות הקשורות להכרת תודה רוחנית בהשוואה להכרת תודה בין אישית. באופן ספציפי, מטרתו להבחין אם אנשים חווים רגשות חיוביים מובהקים כאשר הם מייחסים חוויות חיוביות למיטיבים שאינם אנושיים, וכיצד תגובות רגשיות אלו עשויות להשתנות על סמך המאפיינים הנתפסים של הנדיב הרוחני. על ידי הבהרת ההבדלים בניואנסים בחוויות רגשיות בין בינאישיות לרוחניות
הכרת תודה בין אישית
הכרת תודה בין אישית מתעוררת כאשר אנשים תופסים חוויות חיוביות כמתנות ממיטיבים, מה שמוביל לרגשות של הכרת תודה, הכרת תודה וחבות כלפי הנדיב. סוג זה של הכרת תודה מניע התנהגות פרו-חברתית עתידית ומטפח קשרים חברתיים מועילים הדדיים.
הכרת התודה הבין אישית מופנית בדרך כלל כלפי נדיבים אנושיים ומושפעת מתפיסות של כוונותיו של הנדיב, מידת החסד וערך התועלת המתקבלת.
הכרת תודה רוחנית
הכרת תודה רוחנית משתרעת מעבר ליחסים אנושיים וכרוכה בייחוס חוויות חיוביות למיטיבים לא אנושיים, כגון אלוהים, כוחות עליונים או חוקי טבע. כמונח נחקר בעשורים האחרונים, "הכרת תודה רוחנית" מתייחסת לתחושה עמוקה של הערכה או הכרת תודה המכוונת במיוחד כלפי כוח עליון, ישות אלוהית או הממד הרוחני של הקיום. אנשים רבים מרגישים מכירי תודה על אירועים שאינם לגמרי בשליטה אנושית, כגון החלמה ממחלה, עדות ליופי טבעי או מפגש עם בן זוג רומנטי. חלק ממנה עשוי להיות מחובר לעליון כלשהו, קדושים, מזל או מקריות.
היא כוללת רגשות של יראת כבוד, מורא וענווה כלפי תחומים שאינם חומריים, ולעתים קרובות קשורה לתפיסות, מנהגים ואמונות דתיות או רוחניות. הכרת תודה רוחנית חורגת מעצם ההכרה בברכות או במזל טוב; היא כרוכה בהכרה עמוקה בקישוריות של כל הדברים ותחושת הכרת תודה על המסתורין והפלא של הקיום עצמו. מושג זה נחקר לעתים קרובות בהקשר של לימודי פסיכולוגיה, סוציולוגיה ורוחניות, שבהם חוקרים חוקרים את ההשלכות הפסיכולוגיות, החברתיות והתרבותיות שלו על יחידים וקהילות.
התפיסה של אלוהים מיטיב ואישי מעוררת לעיתים קרובות רגשות של הכרת תודה, בדומה להכרת תודה בין אישית כלפי נדיבים אנושיים.
מה בין הכרת תודה אישית, הכרת תודה רוחנית – גורמים מבדילים
המחקר שלנו מעמיק כיצד "הכרת תודה רוחנית" שונה מהכרת תודה בין אישית במונחים של הערכות קוגניטיביות, תגובות רגשיות וייחוסים סיבתיים. הוא בוחן האם אנשים חווים רגשות חיוביים שונים כאשר הם מייחסים חוויות טובות למיטיבים לא אנושיים בהשוואה למיטיבים אנושיים. המחקר בוחן האם התגובות הרגשיות משתנות בהתאם למאפיינים הנתפסים של הנדיב הרוחני (למשל, אישי מול מופשט, מיטיב לעומת רחוק).
מצאנו במחקר שרגשות הכרת הטוב יהיו חזקים יותר כאשר תועלת נתפסת מגיעה מגורם חיצוני בעל נפש מיטיבה, וכתוצאה מכך הכרת תודה חזקה יותר לתועלת הבין-אישית בהשוואה ליתרונות הרוחניים. משמע הכרת התודה צפויה להיות חזקה יותר כאשר הנדיב (המיטיב) הרוחני נתפס כ"אל אישי" (אל פרסונלי או קדוש או עליון אישי כזה או אחר) ולא ככוח מופשט או מרוחק. המחקר מספק ראיות אמפיריות על הפרופילים הקוגניטיביים והרגשיים של הכרת תודה בין-אישית והכרת תודה רוחנית, ושופך על האופן שבו אנשים חווים ומגיבים להכרת תודה בהקשרים שונים.
אז מה החוקרים עשו מעניין. הם דגמו לעומק 610 משתתפים קשובים, בגילאי 18-79, בעלי מאפיינים דמוגרפיים מגוונים והשתייכות דתית. המשתתפים התבקשו להיזכר באירוע חיים חיובי ולתאר את רגשותיהם לגביו, בעקבות חוויות של הכרת תודה בין אישית או הכרת תודה רוחנית. תגובות רגשיות הוערכו באמצעות מגוון של רגשות חיוביים, עם ציונים מורכבים שנוצרו עבור אשכולות רגשיים שונים. הן עשו ייחוס לכל אירוע – המשתתפים דירגו את המידה שבה גורמים פנימיים, חיצוניים או אחרים תרמו לאירוע החיובי, וסיפקו תובנות לגבי הייחוס הסיבתי שלהם. גם לגבי אמונות לגבי תכונותיו וטבעו של אלוהים: המשתתפים השלימו שאלונים כדי להעריך את אמונותיהם לגבי תכונותיו של אלוהים, כגון נדיבות, חוסר גבולות וסמכותיות. מדדים אלה שולבו לציונים מורכבים לניתוח.
מה שגילינו זה שסוגי חוויות שתוארו – באמצעות מודלים של נושאים ראשיים- נותחו תיאורי החוויות של המשתתפים, וחשפו נושאים מובהקים לתנאי הכרת תודה בין-אישית ורוחנית. במצב הכרת תודה בין-אישית, נושאים התרכזו סביב קבלת עזרה מאנשים ספציפיים במהלך אירועי חיים חיוביים או מאתגרים. לעומת זאת, מצב הכרת התודה הרוחני כלל חוויות רחבות יותר, כולל סיוע מבני אדם ומישויות לא אנושיות כאחד כמו אלוהים או הטבע, כמו גם הימנעות מפגיעה פוטנציאלית.
מה היו רגשות שעוררו חוויות: אפשר לראות אותם במעין "ענני מילים" שמדגישים ביטויים רגשיים נפוצים הקשורים לשני סוגי הכרת תודה. נראה שבעוד ששני המצבים עוררו תחושות של הכרת תודה, הכרת תודה ואושר, הרי שחוויות הכרת תודה רוחניות כללו לעתים קרובות התייחסות לאלוהים, בעוד שחווית הכרת תודה בין אישית הדגישה נדיבים אנושיים קונקרטיים "ממוענים".
בסך הכל, חוויות של הכרת תודה בינאישית היו קשורות לרמות גבוהות יותר של הכרת תודה, חבות, הערצה, והפתעה לעומת הכרת תודה רוחנית. עם זאת, חוויות הכרת תודה רוחניות נטו יותר לעורר רגשות של יראה. גאווה, ראויות, התעלות, שעשוע ורגשות חיוביים אחרים לא היו שונים משמעותית בין שני המצבים.
המשתתפים ייחסו (חוויות) הכרת תודה בין אישית יותר לאנשים חיצוניים ופחות לנסיבות חיצוניות בהשוואה להכרת תודה רוחנית. ייחוסים פנימיים לא היו שונים משמעותית בין התנאים. ייחוס חיצוני, במיוחד לאנשים חיצוניים היה הסבר תגובות רגשיות, וניבא רגשות של הכרת תודה, חבות והערצה, במיוחד בחוויות הכרת תודה רוחניות. ייחוסים פנימיים היו קשורים לרגשות של גאווה וראוי.
ודבר אחרון – על השקפות על אלוהים ותגובות רגשיות: אמונות לגבי נדיבותו והשפעתו של אלוהים חזו בעקביות רגשות חיוביים בחוויות הכרת תודה רוחניות. ייצוגים אלו של אלוהים כייצוגים מיסטיים הראו גם קשר עם רגשות חיוביים, בעוד שתכונות אחרות של אלוהים הראו קשרים לא-עקביים או כאלה לא משמעותיים עם תגובות רגשיות.
לסיכום מחקר זה התעמק בניואנסים הפסיכולוגיים בין חוויות של הכרת תודה בין אישית לבין הכרת תודה רוחנית, תוך בחינת הבדלים בסוגי אירועים, בתגובות רגשיות ובייחוסים לאירועים אלו.
אנשים שחוו חוויות הכרת תודה רוחנית נטו פחות להיות לייחס אותם לבני אדם, והם כן סברו יותר שיש לחוויות אלו (של הכרת תודה רוחנית) קשר לנסיבות שאינן בשליטת האדם או לאלוהים.
אז בעוד שהכרת תודה רוחנית עוררה רמה פחותה יותר של הכרת תודה, וגם פחות תחושת חבות והערצה, היא כן עוררה תחושות גדולות יותר של יראה (awe) . במהלך חוויות הכרת תודה רוחניות, המשתתפים ייחסו תפקיד מכריע לתחושות הרגשיות – כאשר מצב של הכרת התודה היא הגבוהה ביותר כאשר מיוחסת למקורות חיצוניים, במיוחד כאשר המשתתפים ראו באלוהים נדיב.
ממצאים אלו תורמים להבנתנו את הדינמיקה הפסיכולוגית של חוויות רוחניות חיוביות וההבחנות שלהן מהכרת תודה בין אישית. בעוד מחקרים קודמים מדדו הכרת תודה המכוונת כלפי אלוהים ורגשות מתעלים מעצמם אחרים, התגלית במחקר זה, הוא על ההבדל כיצד חוויות אלו שונות מהכרת תודה ארצית בחיי היומיום. "הכרת תודה רוחנית" מקיפה קשת רחבה יותר של נסיבות חיים ועשויה שלא לעורר תחושות עזות של הכרת תודה האופייניות לחוויות הכרת תודה בין אישיות. עם זאת, היא (הכרת תודה רוחנית) עשויה להוליד תחושות התעלות-עצמית עמוקה כמו יראת כבוד ופחד.
ניתוחים מושגיים של הכרת תודה מדגישים את חשיבות התפקיד המתווך של המעניק והכוונות של המיטבים, תוך הכרת תודה רבה יותר כלפי אותם "נדיבים" אנושיים שנותנים בחופשיות, לא מתוך חובה עליונה ובכוונות טובות. מה שאנחנו מבינים כאן כמו במחקרים קודמים כי נדיבים, סוכנים ומיטיבים (שאינם מופשטים) גוררים את הכרת התודה החזקה ביותר. דתיות עשויה להגביר חוויות של הכרת תודה על ידי טיפוח האמונה בסוכן שלישי שהוא מיטיב כמו אלוהים (רבי כומר או צדיק לדוגמא). עם זאת, אנשים עשויים לחוש גם אסירי תודה למיטיבים רוחניים שאינם בעלי אופי אישי או גורם מעניק-מתווך, היוצאים מהתגובות הרגשיות למתנות של נדיבים אנושיים או אלים אישיים.
במחקר האחרון על "הכרת תודה כללית והכרת תודה לאלוהים: אסוציאציות עם אישיות ורווחה": (General gratitude and gratitude to God: associations with personality and well-being 2023) לקחנו עוד זוית – והפעם איך כל הדבר הזה מתחבר לנושא של שביעות רצון מהחיים ורמת רווחה נפשית ושגשוג אישי (Well Beingׂ). אנו בודקים כאן את הקשרים בין הכרת תודה כללית, הכרת תודה המכוונת כלפי אלוהים, לבין מאפייני אישיות (איך נראים אנשים אלו) ורווחתם – וגם כיצד צורות שונות אלה של הכרת תודה עשויות לעבוד יחד כדי להשפיע על מה שנקרא הרווחה האישית Well Being.
הכרת תודה הומשגה כנטייה להגיב בחיוב לאחרים כאשר המוטיב עשה משהו חיובי שמועיל למקבל. בגלל המרכיב היחסי המובנה בין שני אנשים, הכרת תודה נחשבת באופן נרחב לרגש חברתי. ככה, חלק גדול מהמחקר על הכרת תודה בחן תכונה זו או חוויה זו ביחס לאנשים אחרים.
באופן מסורתי, המחקר התמקד בהכרת תודה כרגש חברתי בין אנשים. עם זאת, מטבע הדברים גם הדת משחקת תפקיד בהכרת תודה, כאשר דתות רבות מעודדות את החסידים להביע הכרת תודה ולהידמות לאל המיטיב הסלחן והרחמן (אור אינסוף) שאינו רוצה דבר לעצמו אלא לנתינו. למרות שזה עשוי להיות הגיוני ללמוד הכרת תודה בהקשר זה חברתי-רגשי-מוסרי, מטבע הדברים חשוב לשקול הכרת תודה בהקשר דתי. הכרת תודה טומנת בחובה מרכיב מוסרי, אנו מעמיקים במקורות התנ"ך וספרות המזרח ודתות רבות מנחות את חסידיהן להביע הכרת תודה לאלוהים. לפי מחקרים 83% מהאמריקאים אומרים שהם בטוחים לחלוטין או די בטוחים שקיים אלוהים או רוח אוניברסלית. בהתאמה 80% מתושבי ישראל יהודים ושאינם יהודים.
גוף המחקר ההולך וגדל שבחן את הכרת תודה לאלוהים – וממצאים שראינו קודם מודד את המבנה של הכרת תודה בעיקר כהבדל אינדיבידואלי. יש אנשים שמביעים ומרגישים מכירי תודה לאלוהים במידה רבה יותר או פחותה מאחרים כנטייה כללית לחיים. מחקרים אחרים הראו כי הכרת תודה לאלוהים קשורה באופן חיובי למחויבות דתית ולרווחה, ונמצאה גם קשורה באופן חיובי לרווחה ולאינדיקטורים שונים לבריאות.
אז הפעם במחקר זה על "הכרת תודה כללית והכרת תודה לאלוהים: אסוציאציות עם אישיות ורווחה" נתבקשנו לבחון את היחסים הללו בחברה מגוונת יותר, ארצות הברית – החוקרים אספו נתונים מקבוצה גדולה של משתתפים על:
כבר מראש בהתבסס על מחקרי עבר על הכרת תודה, החוקרים ציפו שהכרת תודה כללית תהיה קשורה באופן חיובי עם אנשים בעלי נטייה למוחצנות, ְּחֲרִיצוּת, פְּתִיחוּת, חברתיות (נעימות), ובאותו כיוון תהיה קשורה באופן שלילי לנוירוטיות. מה שעוד יותר מעניין זה האם גם שני סוגי הכרת התודה או אחד מהם – הכרת תודה כללית והכרת תודה לאלוהים עשויים להתחבר ולפעול יחד (בסינרגיה) כדי להשפיע על הרווחה האישית (Well Being).
הממצאים תאמו את ההערכה כי:
קיים אפקט מפצה: אנשים בעלי הכרת תודה לאלוהים יפיקו תועלת רבה יותר מהכרת תודה כללית, כי זה יהיה מקור חשוב יותר לרווחה עבורם
