תפריט
האם הפרקטיקה, העבודה היומיומית של טיפוח מכוון, מתמיד (כמעט אמוני) של הכרת תודה ברמה יומית עובדת?
אני עונה על זה לעצמי בעצמי בשאלה אחרת: האם אי פעם אני מרגיש שאני רוצה יותר איזון בחיי היומיום שלי? או מייחל ליותר תחושה של רוגע פנימי שזה סיפוק ופחות דאגות? אולי קצת פחות חמצמצות, במעין טרוניה תסכול מהמצב? ברור..(שכן) אשתף כאן בכלי יומיומי (כמעט 15 שנים), בגישה פשוטה ביותר לשיפור מיידי של מצב הרוח, היחסים עם הסביבה ובעיקר עם שלי עם עצמי.
שינוי כיוון האנרגיה
אני לא רוצה להיות "בנאלי" ולומר שהכרת תודה היא הדרך היחידה בחיים. הדרך הקלה ביותר לשנות את מצב הרוח שלך היא לבצע מה שאני מכנה "התאמת הכרת תודה". תמיד מדברים על הצורך בהתאמת גישה. משמע נקודת מבט על הדברים. הכרת תודה היא אחת הדרכים המהירות ביותר להשיג זאת. לטעמי, ועם 15 שנות עבודה עצמית (בעליות והירידות) יש דרך ספציפית להביע הכרת תודה שתמקסם את התוצאות, תגביר את השמחה הפנימית (או לפחות תקטין את הג'יפה של מחשבות טורדניות) שלך ואפילו תשפר פרמטרים בבריאות שלך. והמדע תומך בכך עם עומק מחקרים עדכניים ב 20 השנים האחרונות.
טוב מתחיל מהטריוויאלי ורוצה לרגע לנקות את הפינה הזו. הכרת תודה היא משהו שכולנו יודעים שמשמח אותנו, משפר את החוויה הפנימית ושהיא-היא הדבר הנכון לעשות.
בי נשבעתי שאהיה אדם מכיר תודה שמתמיד להשקיע כל יום לפחות 5-10 דקות במתכונת של שיחה פנימית על הכרת תודה לעומקה. ואני "שם". אך זה לא אומר שהצלחתי בכל יום לפעול במצב של הכרת הטוב. לעיתים קרובות, דיבור והבנה עד כמה הכרת תודה היא עוצמתית ועד כמה היא חשובה לי. אני לא מדברת רק על מה שקורה כשאת/ה מודה לאנשים אחרים והם מרגישים מוקרים ומוערכים, ועל כיצד זה עשוי בעיניך להוביל לדברים טובים, הזדמנויות ויחסים טובים יותר. אני מדבר על מה שקורה פיזיולוגית, אנרגטית, רוחנית ובמוח שלך כשאת/ה מכיר/ה תודה. בתקופות שאני שם ביומיום – כדרך חיים – זה עוצמתי.
עולם ציני
ידעתי שנים שאני ציני. לרוע המזל לא רק שחשבתי שאני מתוחכם, האמנתי אפילו שאני מצחיק (שלא לומר שנון). גנטית כבני אדם, קשה לנו יותר מתמיד להתמקד בכוונה בחיובי., בטח היום אנחנו חיים בעולם ציני, ולכן אנחנו עלולים להפוך סרקזם לכלי מגן. אם אנחנו בסביבת אנשים שליליים או מתלוננים, עלינו לעבוד קשה יותר כדי שזה לא ישפיע עלינו באופן מדבק, כך שגם אנחנו נתחיל להתלונן. ובכנות, בגלל העולם שבו אנחנו חיים (אבל ביננו זה לא רק העולם, המחשבות שלי פשוט בורחות לפעמים ל"מה לא.. או למה זה קורה ובעיקר מה אילו…) ובזמן שהמחשבות האוטומטיות של דאגה, חשש, טרוניה או תריומת, שאו השוואות או לא מגיע לי נמצאות שם.. הסיכוי שלי, שלכם לראות אנחנו את הברכות בחיינו, קלוש..
מספרי סיפורים יודעים להגיד שהיום המצב ממש אבל ממש חמור יותר. אנו חומרניים, חשופים לכול, יותר הזדמנות להשוואות, צרות עין קלילה, ללכת רכיל (מי אמר טוקבקים) אך כשאנו נמצאים במצב מתמיד של השוואה, בין אם ברשתות החברתיות או בעולם סביבנו, זה אוטומטית עשוי להוביל לציניות ולשליליות.
יש את הנקודה הקלאסית של "לא בא לי" או "לא עכשיו, אני אתחיל אחר כך". לעיתים, כשאנו זה מרגישים מוצפים או עמוסים. אצלי זו גם הגנטיקה של נטייה לנמיכות קומה. "כן, כן, אני יודע שיש לי הרבה על מה להיות מכיר תודה, אבל אני לא מרגיש כך כרגע".. "שחרר אותי". אחרי עליות וירידות איכשהו הצלחתי לפתח לעצמי את ההסכמה לעצור איפשהו. בהליכה היומית בפינה שקטה, בבית לפני הקפיצה לעולם הפרנסה, במיטה בבוקר מול מחברת מיוחדת. אם תעצרו ותחליטו לא לאפשר לרגשות שלכם לקבוע את הפעולות שלכם, תוכלו לבחור בהכרת תודה, אפילו לרגע, וכשתעשו זאת, תשנו את כל הפרספקטיבה שלכם.
השיטה שלי: אני פשוט שואל את עצמי באותו הרגע (שלא בא לי): "תגיד, האם יש לך על מה להכיר תודה..?" ותגיד.. אם התשובה היא כן האם אתה מוכן לקחת 4 דקות ולעשות רשימה בראש או בכתב של על מה יש לך להכיר בטוב?"
על הכרת תודה, בכלל
הכרת תודה היא פשוט הבעת תודה על הברכות והטוב בחייכם. מנקודת מבט רוחנית, אנו נקראים להיות אסירי תודה, מתוך הבנה שלא כל מה שיש לנו הוא תוצאה של עבודה קשה בלבד, אלא גם של חסד ונסיבות שמעבר לשליטתנו. רוצה לומר במילים אחרות, ש"הטוב" הזה הוא הרבה מעבר לתוצר של פעולות שלנו. ואם יש לא מעט טוב בחיינו, או אפילו הרבה בנקודות מסויימות, האם נוכל לקלוט ולהסכים לראות שרובו נובע מאנשים, מאקראיות או מזל, ממקורות ללא הסבר או קארמה טובה, ואולי בזכות האל. כשאני מוכן "באמת" להיות מישהו משטפח ביומיום תרגולת של הכרת תודה, היא מבטאת פעולה של ענווה, כזו שמכירה בכך שלא היינו יכולים להיות מי שאנחנו והיכן שאנחנו ללא הנדיבות והתרומות של אנשים וכוחות שמעבר לעצמנו.
הכרת תודה היא גם כלי לרגשות חיוביים, ורגשות חיוביים הם אסטרטגיה להצלחה. מחקרים מראים (חלוצה בעניין הייתה פרופ' ברברה פרדריקסון) שרגשות חיוביים מגבירים את החוסן הנפשי ומרחיבים את היכולת להתמודד עם מצוקות ולחצים. במחקריה פרדריקסון מאששת כי אם תהיו מכוונים בטיפוח רגשות חיוביים (באמצעות הכרת הטוב היומית א בכלים אחרים.. פשוט הכרת הטוב הוא הכלי הזמין ביותר לכך), יהיו לכם יותר משאבים להתמודד עם הלחצים היומיומיים ויותר מכך עם משברים וטראומות בקרות. הכרת תודה היא דרך פשוטה לעשות זאת; אם תשתמשו בה בכוונה, תוכלו לשנות את המצב הנפשי שלכם בכל רגע נתון ולהשפיע על המטרות הגדולות שלכם.
הכרת תודה אינה רק עבורנו; כאשר אנו מביעים הכרת תודה כלפי אחרים, זה מחזק את הקשרים הבין-אישיים. כאשר אני מופיע לאנשים כאדם מעריך מוקיר ויותר מכך אדם מכיר תודה (ההפך מבעל הוויה של תלונה, טרוניה, קנאה או שליליות..) אנשים רוצים להיות בחברתי. הם מרגישים יותר בנוח ופחות מאויימים להיות אמיתיים, לשתף, להיות "הם". אם אתם רוצים לשמר לא כל שכן לבנות מערכת יחסים, חפשו על מה להיות אסירי תודה והביעו זאת בכנות ובאופן ספציפי לאדם האחר. זה מגביר את שביעות הרצון במערכות יחסים ועוזר לאחרים לראות כיצד הם תורמים, מה שיכול לבנות ביטחון ומוטיבציה.
כיוונון הכרת תודה
כדי ליישם זאת, אני מזמינה אתכם לבצע "התאמת הכרת תודה". כוונון הכרת תודה
הדרך הקלה ביותר לכייל את האנרגיה שלי (במילים אחרות את ההרגשה או המצב רוח..) זה לבצע מה שאני מכנה "כיוונון הכרת תודה" או "התאמה פנימית של הכרת תודה" (Gratitude Adjustment).
כיצד?
להכיר תודה..
כן בדיוק עכשיו שלא בא לי או קשה לי או בא לי "כלום" (ובטח לא להכיר בטוב) ואל מול "הדבר הזה". הכרת תודה היא אחת הדרכים המהירות ביותר ליצירת שינוי בגישה. אבל יש דרך מעשית (אחת מכמה – להביע מה שאני קורא "הכרת תודה לעומקה", כזו שממקסמת את התוצאות, פותחת קצת את הנשימה, ואפילו מגבירה את השמחה. ולו לכמה דקות (וכמעט תמיד יותר) המדע תומך בכך, הראש תופס את זה. אנחנו ממש-ממש יודעים שהכרת תודה היא הדבר הנכון לעשות, אבל זה לא אומר שאנחנו זוכרים לפעול מתוך גישה זו בכל יום ובטח שלא בא למרות שאני זוכר..אז נו.."עזבו אותי".
חשבו על תחום בחייכם שבו הגישה שלכם לא הייתה טובה, אולי מקום שבו אתם מרגישים תקועים או מתוסכלים. במקום להתמקד בשליליות, חפשו משהו במצב הזה שעליו תוכלו להיות אסירי תודה. זה לא אומר שהתחום מושלם או שהייתם בוחרים שיהיה כך ועדיין האם תהיה מוכנים לשקול שבתוך הקושי…אולי האתגר.. המשבר הזה יכול להיות ההזדמנות להעריך ולבצע שינויים, או אולי מישהו שמוכן לעזור לכם. אפילו אם זה רק העובדה שהמצב לא החמיר, יש על מה להיות מכירי תודה. שינוי הפרספקטיבה הזה יכול לתת לכם את האנרגיה להתקדם בצורה מעצימה.
לדוגמא אדם קרוב מאוד אליי, קיבל לאחרונה תוצאות מחשידות הקשורות אליו, וזו פעם שנייה בתוך כמה שנים. מצב זה מחייב סדרת בדיקות שגורמות לדאגה ואף טלטלה בנפש. ברור. האם אני יכול להכיר על כך תודה?
אה..אההה.. כן
"אני מכיר בטוב שהיא שיתפה אותי בדאגות שלה.. אני מכיר תודה ליכולת שלה להיות איתי אמיתית ולא לשמור זאת בפנים כמו שתמיד היא עושה.. אני מכיר תודה שיש לנו רופאה סופר מיוחדת שמטפלת בה ויש לנו אמצעים וביטוח פרטי, ואני מכיר תודה שאני יכול להיות שם עבורה, ואתה יודע מה, אני מכיר תודה לתוצאות הטובות, שיגיעו בעוד כמה שבועות או ימים. אני מאמין בכך".
אז זו זוית אחת. פרקטית. לבסוף, אני ממליץ לכתוב את מה שאתם מכירי תודה עליו ולפרט מדוע גם אל מול שיחות בראש, דאגות ולעשות זאת בהעמקה ובפירוט.. ממש כך ולא לאחר יד.. ואני ממליץ ורואה את התמורה כל פעם שאני מקפיד לעשות זאת בצורה שיטתית יומית, כל יום כאורח חיים בכתיבה או בחשיבה תוך כדי שאני עוצר את החיים ל 3-4-5 דקות של דיבור עצמי פנימי או כתיבה במחברת כריכה קשה.
