תפריט
| אחד הדברים שאני מתמודד עימם כל בוקר, כל יום, במהלך היום, בעליות ובירידות של החיים זה "מיהו אדם מכיר תודה", אותו אחד או אחת שעובד בטיפוח דרך הכרת התודה ביומיום, ואשכרה חותר לאורח חיים של הכרת תודה לעומקה – כדרך חיים. לטובת כך התכנסנו עם 4 מקורות – למעשה ארבע אסכולות של הוגים, כותבים, רבנים, עדכניים ושל כתבים עתיקים על "מיהו אדם מכיר תודה" ו"מה צריכה להיות ההוויה של אדם מכיר תודה"? א. מיהו אדם מכיר תודה (ומהו אורח חיים של הכרת תודה) בהתבסס על הכתבים והזהות היהודית; על-פי חכמת המזרח, בודהיזם וטאואיזם; כפי שרואים אותה הפילוסופים של ההשכלה – ולבסוף, לאור חוקרים, פרופסורים והוגים בולטים של מדעי הכרת התודה ב 25 השנים האחרונות נתחיל במקורות שלנו מהי דרכו של אדם מכיר תודה על פי התורה, הנביאים והכתובים: בתורה: מודעות לטובות אלוהים – אדם מכיר תודה בתורה מקפיד על מודעות מתמדת לטובות שקיבל מאלוהים. הוא מביע תודה על בריאותו, פרנסתו, משפחתו, וחייו בכלל. הוא זוכר את יציאת מצרים ואת חסדי אלוהים לאורך ההיסטוריה). קיום מצוות – דרך מרכזית להבעת תודה בתורה היא קיום מצוות אלוהים – הוא רואה במצוות דרך להודות לאלוהים ולציית לרצונו). הכרת הטוב באדם – אדם מכיר תודה בתורה מכיר טובה גם לאנשים אחרים שעזרו לו בחייו וטבע. הוא מביע תודה להוריו, למוריו, לחבריו, ולכל מי שתרם לחייו. במשלי נאמר כי הוא מחזיר טובה לאחרים ומסייע להם ככל יכולתו בנביאים: צדק חברתי – נביאים הדגישו את חשיבות הצדק החברתי כאופן להבעת תודה לאלוהים. אדם מכיר תודה בנביאים פועל למען צדק חברתי, עוזר לחלשים, ונאבק בעוול. הוא מאמין שחלק מהאחריות שלו היא להפוך את העולם למקום צודק יותר עבור כולם. נאמנות לאל וחסדיו : הנביאים הדגישו גם את חשיבות הנאמנות לאלוהים כאופן להבעת תודה . הוא רואה באלוהים מקור הטוב בחייו ומודה לו על חסדיו. בכתובים: שמחה וחגיגה– בדגש על מזמורי תהילים, אדם מכיר תודה מודגש גם על ערכי שמחה וחגיגה . הוא פועל בהנאה ונהנה מחוויות הטוב שקיבל מאלוהים וחוגג את חייו. הוא מבלה זמן עם משפחה וחברים, עוסק בתחביבים שהוא אוהב, ונהנה מיופי הטבע. הוא מודה על כל הטוב בחייו. חוכמה – במשלי מצויין אדם מכיר תודה מודגש כמי שנוהג ופועל על פי החוכמה עצמה. טיפוח חיי אדם המכיר בטוב, אומר שהוא מבין את דרכי אלוהים ואת משמעות החיים. הוא משתמש בחוכמתו כדי לחיות חיים טובים יותר ולעזור לאחרים. לסיכום – על פי התנ"ך אנו למדים כיהתנהגות אדם מכיר תודה על פי התורה, הנביאים והכתובים משלבת מודעות לטובות אלוהים, קיום מצוות, הכרת הטוב באדם, צדק חברתי, נאמנות לאלוהים, שמחה וחגיגה, וחוכמה. אדם כזה תורם רבות לחברה ולעולם ומהווה מופת לחיקוי עבור אחרים. בכתבים מאוחרים דוגמת בתלמוד פרקי ברכות דף נ"ד אנו מוצאים תיאור יסודי לגבי מיהו אדם המכיר תודה ועל הוויתו. דף נ"ד ב"מסכת ברכות" מתאר את דמותו של אדם מכיר תודה באמצעות שני משלים. במשל הראשון, אדם המטייל בדרך ונתקל בנחש ארסי. לאחר שהנחש לא פגע בו, הוא מודה לאלוהים על שהצילו. חברו שואל אותו, "מדוע אתה מודה? הרי הנחש לא עשה לך שום טובה!", והאדם עונה, "אילו פגע בי, הייתי מת, ועכשיו אני חי!". במשל שני, אדם העושה דרכו בסירתו נתקל בים סוער. לאחר שחצה את הים בשלום, הוא אומר תודה לאל ומודה על שהציל אותו הים. חברו מתרה שונה, "מדוע אתה מודה? הרי הים לא עשה לך שום טובה!". והאדם שב ועונה, "אילו טבעתי, כשפשוטו הייתי מת, ועכשיו אני חי!". משלים אלו מדגישים את גישתו של אדם מכיר תודה. הוא אינו מתמקד רק בתוצאות חיוביות או שליליות, הוא גם אינו מודה לנסיבות "לא טובות" או "קשות" ועם זאת הוא מעריך גם את ההזדמנויות שהחיים מציעים, גם אם הן כרוכות בקשיים. על פי הטקסט התלמודי מתאר מספר מאפיינים עיקריים של אדם מכיר תודה הכרת הטוב: אדם מכיר תודה מודע לטוב בחייו, הן הדברים הגדולים והן הקטנים. הוא אינו מקבל אותם כמובן מאליו, אלא מעריך אותם ומודה עליהם. הסתפקות: אדם מכיר תודה אינו חמדן או תאב בצע. הוא פועל באופן אקטיבי להיות שמח בחלקו ואינו מקנא באחרים או לפחות עובד על מידה זו. ענווה: אדם מכיר תודה מודע למגבלותיו וחולשותיו. הוא אינו מתגאה בהישגיו, אלא נותן קרדיט לאחרים ולגורמים חיצוניים וחולק עימם את עשייתו. נדיבות: זה כבר אפילו יותר מאתגר ואינו נותר בין אדם לעצמו – אדם מכיר תודה נדיב ומוכן לחלוק את מה שיש לו עם אחרים. הוא מבין שהטוב בחייו אינו שייך לו לבדו, אלא הוא חלק מקהילה גדולה יותר. אופטימיות: אדם מכיר תודה נטייה לראות את הצד הטוב בחיים. הוא מאמין שגם מתוך קשיים ניתן לצמוח ולהתפתח. לסיכום פרשנות חלק זה היא שאדם מכיר תודה הוא אדם שחי בהכרת הטוב לעומקה, חיפוש אחר הטוב הקיים וכן בעל מוטיבים של הסתפקות, ענווה, נדיבות ואופטימיות. הוא מעריך את הטוב בחייו, הן הדברים הגדולים והן הקטנים, ומתייחס אליהם בכבוד ובהוקרה. גישתו זו מאפשרת לו לחיות חיים מלאים ומשמעותיים יותר. משב רענן וחידושים נוספים עלי חיי היום-יום ותרבות טיפוח הכרת התודה אנו מוצאים בקרב הרבנים הגדולים והוגים יהודים קיימות לאורך האלף השני תפיסות שונות של אדם מכיר תודה באמונה היהודית. המושג "אדם מכיר תודה" מקבל ביטויים שונים בכתבי רבנים לאורך ההיסטוריה היהודית. להלן מספר דוגמאות: גישתם של הרמב"ם (המאה ה-12) והרמב"ן (המאה ה-13) מבוססות בכתביהם. רמב"ם אינו מקדיש דיון נרחב ספציפית למושג "אדם מכיר תודה" בכתביו. עם זאת, ניתן למצוא התייחסויות רבות לחשיבות ההכרת הטוב וחובת ההודיה לאלוקים. לדוגמה, בספרו "מורה נבוכים" כותב כי "ההודאה היא חובה שכלית וטבעית". ניתן למצוא גם התייחסויות של הרמב"ם לחשיבות ההסתפקות והנדיבות, שני מאפיינים מרכזיים של אדם מכיר תודה. בספרו "משנה תורה" מדגיש כי "חייב אדם להיות שמח בחלקו". הרמב"ן מאידך, מדגיש את ההיבט הרוחני של הכרת התודה. לדבריו, אדם מכיר תודה הוא זה שרואה את העולם כהתגלמות רצונו של האל. הוא מדגיש את החשיבות של אהבה וחסד כחלק מביטוי הכרת התודה. בפירושו לתורה, הרמב"ן כותב על פסוק "כי טוב ה' לעולם חסדו". ומפרט – "הוא טוב לכל, וחסדו לעולם, כי הכל ברא ברצון… וחסדו לעולם, כי כל מה שהוא עושה לנו הוא חסד, אף הרעות". גישה זו מדגישה את האמונה שגם קשיים וייסורים נובעים מרצון עליון, עצם קבלתה, היא-היא הכרת הטוב, ועבודה של הכרת תודה על הקיים, וצריכים הדברים להתפרש כביטוי של חסד אלוקי. מאוחר יותר הרב יוסף קארו (המאה ה-16), בספרו "שולחן ערוך" כותב הרב קארו כי אדם מכיר תודה הוא זה שמודע לטוב בחייו ומודה לאלוקים על כל הטובות שהוא זוכה להן. הוא מדגיש את החשיבות של ביטוי הכרת התודה הן במילים והן במעשים. ומאידך הרב ויטאל, תלמידו של הרב יצחק לוריא, (גם הוא במאה ה-16) רואה בהכרת התודה מרכיב מרכזי בעבודת השם. לדבריו, אדם מכיר תודה הוא זה שרואה את יד אלוקים בכל דבר בחייו, ומבין שהכל לטובה. הוא מדגיש את החשיבות של שמחה והתלהבות כביטוי של הכרת התודה. הבעל שם טוב (המאה ה-18) ותלמידו ממשיכו הרב נחמן מברסלב הבעש"ט ורבי נחמן מקימי החסידות ובוראי הזרם המבליט את הצורך להידבק בהודיה לשם, בכל עת ומקום ואף הוסיפו והשוו את הממד הרוחני הנסתר של המציאות. הבעל שם טוב שם דגש על ההיבט הרגשי של הכרת התודה. לדבריו, "אדם מכיר תודה" הוא זה שחווה תחושת הכרת הטוב באופן עמוק ופנימי. הוא מדגיש את החשיבות של שמחה פשוטה על הדברים הקטנים בחיים. הבעל שם טוב לימד את חסידיו להתמקד בטוב ולחפש את נקודות האור גם ברגעים קשים. הוא הדגיש את החשיבות של ביטוי הכרת תודה לאלוקים באמצעות תפילה, שירה וריקוד. הרבי נחמן, מברסלב שם יהבו על ההיבט הרעיוני של הכרת התודה ביומיום. לדבריו, אדם מכיר תודה הוא זה שחווה תחושת הכרת הטוב באופן עמוק וצריך לפעול בחייו כדי לקיים אותה. הרבי נחמן מברסלב שם דגש מיוחד על הכרת תודה בכתביו ובהגותו. הוא רואה בה ערך מרכזי בחיי האדם, הן ברמה האישית והן ברמה הרוחנית. מה אומר הרבי נחמן על הכרת תודה? הכרת הטוב היא תנאי יסוד לאושר: לדברי הרב נחמן, אדם שאינו מכיר תודה אינו יכול להיות באמת שמח. הוא טוען כי תחושת הכרת התודה מאפשרת לנו להתמקד בטוב בחיינו, גם אם ישנם קשיים וייסורים. הכרת תודה היא ביטוי של אמונה: הרב נחמן רואה בהכרת תודה ביטוי של אמונה בנשגב, בכבוה, האלוהים. לדבריו, אדם המכיר תודה מאמין שכל מה שקורה לו הוא לטובה, גם אם הוא אינו מבין זאת באותו רגע. טיפוח הכרת תודה מביאה שמחה ואהבה: הרב נחמן טוען כי הכרת תודה פותחת את הלב ומביאה שמחה ואהבה. אדם המכיר תודה מסוגל לחוש אהבה וחמלה כלפי הזולת, ואף כלפי עצמו. הכרת תודה היא דרך להתקרב לאל: הרב נחמן רואה בהכרת תודה דרך להתקרב לאלוקים. לדבריו, אדם המכיר תודה מודע לחסד האלוקי שמקיף אותו בכל רגע, וזה מביא אותו לתחושה של קירבה לאלוקים. כאשר דיבר וכתב והיה על תרגול אורח חיים של הכרת תודה היה דוגמא והוא ממש מציע מספר דרכים לתרגל אורח חיים של הכרת תודה: עבודה על התבוננות בטוב: חשוב לקחת זמן מדי יום להתבונן בטוב בחיינו, הן הדברים הגדולים והן הקטנים. ניתן לעשות זאת באמצעות כתיבת יומן תודה, מדיטציה או תפילה. חיזוק וחזרה על ביטויי תודה: חשוב לבטא את הכרת התודה שלנו לאלוקים ולאנשים אחרים. ניתן לעשות זאת באמצעות מילים, מעשים או מחשבות. התמקדות בהווה: חשוב להתמקד בהווה ולחיות את הרגע הנוכחי. כאשר אנו מתמקדים בהווה, אנו פחות נוטים להתעכב על קשיים וייסורים, ויותר מסוגלים לחוות הכרת תודה. עשייה אוטומטית בנתינה: נתינה לאחרים היא דרך מצוינת לבטא הכרת תודה. כאשר אנו נותנים, אנו מביעים את ההכרה שלנו בכך שיש לנו מספיק כדי לחלוק עם אחרים. לסיכום על פי כתבי הרבי נחמן והבעל שם-טוב, אדם המכיר בטוב (עובד בהכרת תודה) הוא אדם המודע לטוב בחייו, הן הדברים הגדולים והן הקטנים. הוא אינו מקבל אותם כמובן מאליו, אלא מעריך אותם ומודה עליהם. אדם המכיר בטוב חי בחיוביות ובאופטימיות, ורואה את הצד הטוב בכל דבר. הוא אדם נדיב וחומל, ומוכן לחלוק את מה שיש לו עם אחרים. רבנים ומנהיגים תורניים במאה ה 20 הרב אברהם יצחק הכהן קוק ראה בהכרת תודה ערך רוחני ומוסרי מהותי שמבוסס על ההבנה שהכל מגיע מהאל ושאנחנו חלק בלתי נפרד מהבריאה האלוהית. הכרת תודה, לדעתו, היא דרך לחיות חיים מלאים ומשמעותיים, והיא תורמת לשמחה, לסיפוק פנימי ולהתעלות רוחנית. ברמה האישית והלאומית כאחד, הכרת תודה היא כלי שמחזק את האמונה, את הקשר עם האל ואת תחושת השייכות לבריאה ולעם ישראל ראה בהכרת תודה ערך מהותי ומשמעותי, הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. בעיניו, הכרת תודה היא לא רק מעשה מוסרי אלא גם דרך רוחנית לחיבור עם האל ולחיים מלאי משמעות. נקודות מרכזיות בהשקפתו של הרב קוק על הכרת תודה: הכרת תודה כבסיס לאמונה הרב קוק מדגיש שהכרת תודה היא חלק בלתי נפרד מהאמונה היהודית ומהיחס בין האדם לאל. לדעתו, הכרת תודה לאל על כל הטוב והחסד שהוא מעניק היא ביטוי עמוק של האמונה: התפילות והברכות השונות ביהדות, כמו ברכת המזון וברכות השחר, מבטאות את החשיבות של הכרת תודה יומיומית לאל על כל הדברים הטובים שהוא מעניק. הכרת תודה כהכרה במעשה הבריאה הרב קוק ראה בהכרת תודה חלק מההבנה שהעולם נברא על ידי האל וכל מה שיש לנו הוא חלק מהבריאה הזו. ההכרת תודה היא הכרה בכך שאנחנו חלק בלתי נפרד מהבריאה ושלכל מה שקיים יש ערך ומשמעות: הוא מדגיש שהכרת תודה לאל על בריאת העולם וכל מה שבתוכו מעמיקה את תחושת החיבור וההשתייכות של האדם לבריאה האלוהית. הכרת תודה כתרגול רוחני הרב קוק מציין שהכרת תודה היא לא רק מעשה חד פעמי אלא תרגול רוחני מתמשך שמוביל להתעלות רוחנית ולחיים מלאי משמעות: תרגול הכרת תודה, לדעתו, הוא דרך לפתח מודעות וחיבור רוחני עמוק יותר עם האל ועם הבריאה. הוא מציין את החשיבות של להיות נוכח ברגע ולהכיר תודה על כל מה שיש. הכרת תודה כמקור לשמחה ורווחה נפשית הרב קוק ראה בהכרת תודה מקור לשמחה ואושר פנימי. לדעתו, הכרת תודה על מה שיש מובילה לתחושת סיפוק ואושר, ומונעת תחושות של חוסר וניכור: הוא מדגיש את החשיבות של הכרת תודה גם בזמנים קשים, מתוך אמונה שהכרת תודה עוזרת לאדם לראות את הטוב בכל מצב ומחזקת את האמונה שהכל חלק מהתוכנית האלוהית. הכרת תודה כחלק מהתפיסה הלאומית כאן ודאי מחדש על רקע צמיחת הציונות – וברמה הלאומית, הרב קוק ראה בהכרת תודה חלק מהזהות והקיום של עם ישראל. הוא הדגיש את החשיבות של הכרת תודה לאל על ההיסטוריה והגורל של העם היהודי: הוא מציין את החשיבות של הכרת תודה על הניסים והנפלאות שהתרחשו לאורך ההיסטוריה היהודית, כמו גם על החזרה לארץ ישראל והקמת המדינה היהודית עוד במאה ה 20 אנו פוגשים את הרב אליהו דסלר אשר מדגיש את ההיבט המוסרי של הכרת התודה. לדבריו, אדם מכיר תודה הוא זה שרואה את עצמו כחלק מקהילה גדולה יותר, ומרגיש אחריות כלפי הזולת. הוא מדגיש את החשיבות של נדיבות ונתינה כחלק מביטוי הכרת התודה. הרב שלמה קרליבך בהתאם להגותו משיא את ההיבט הרוחני-נפשי של הכרת התודה. לדבריו, אדם מכיר תודה הוא זה שרואה את העולם כמקום מלא חסד ואהבה. הוא מדגיש את החשיבות של אמונה ותקווה כחלק מביטוי הכרת התודה וראיית החסד היומיומי. לסיום אחד גדולי ההוגים והחוקרים, ומי שקירב את חכמת הנסתר במאה האחרונה, בעל הסולם הרב יהודה לייב אשלג, בעל הסולם מקדיש מקום נרחב לדיון בהכרת תודה בספריו ובמאמריו. הוא רואה בה ערך מרכזי בחיי האדם, הן ברמה האישית והן ברמה הרוחנית. ומה אומר "בעל הסולם" על הכרת תודה? הכרת התודה היא ביטוי של אמונה: בדומה לרב נחמן מברסלב, בעל הסולם רואה בהכרת תודה ביטוי של אמונה. לדבריו, אדם המכיר תודה מאמין שכל מה שקורה לו הוא לטובה, גם אם הוא אינו מבין זאת באותו רגע. הוא טוען כי האמונה גורמת לאדם להאמין שכל מה שקורה לו נובע מהשגחה עליונה, וכי יש סיבה לכל דבר. הרב יהודה לייב אשלג (בעל הסולם) מדבר על התועלות ועבודת האדם שמכיר בטוב, כדרך חיים כחלק מעבודה על איזון האגו או כלשונו הרצון להפך את הרצון לקבל לרצון להשפיע לטובה: הכרת תודה מביאה שמחה ואהבה: גם בעל הסולם מדגיש כי הכרת תודה פותחת את הלב ומביאה שמחה ואהבה. אדם המכיר תודה מסוגל לחוש אהבה וחמלה כלפי הזולת, ואף כלפי עצמו. הוא מבין שכל אדם הוא חלק מהשלם, וכי כולנו מחוברים זה לזה. הכרת תודה היא דרך לתיקון הנפש: בעל הסולם רואה בהכרת תודה דרך לתיקון הנפש. לדבריו, אדם שאינו מכיר תודה שקוע באגו שלו ומתמקד בצרכיו האישיים. לעומת זאת, אדם המכיר תודה יוצא מהאגו שלו ומתמקד בטוב של הזולת. הוא מבין שהמטרה בחייו היא לתרום לעולם ולעשות טוב. הכרת תודה יונקת מחקירתו בקבלה: תפיסת הכרת התודה של בעל הסולם יונקת רבות מחקירתו בקבלה. הוא מסביר כי על פי הקבלה, העולם נוצר על ידי אור האלוקי, וכל דבר בעולם הוא ביטוי של אור זה. אדם המכיר תודה מודע לאור האלוקי שמקיף אותו בכל רגע, וזה מביא אותו לתחושה של הכרת הטוב והודיה. כיצד אדם עובד על הכרת תודה על הרב אשלג? בעל הסולם מציע מספר דרכים לעבודה על הכרת תודה. הנה כמה מהן: התבוננות בטוב: בדומה לרב נחמן מברסלב, בעל הסולם ממליץ לקחת זמן מדי יום להתבונן בטוב בחיינו. ניתן לעשות זאת באמצעות כתיבת יומן תודה, מדיטציה או תפילה. ביטויי תודה: חשוב לבטא את הכרת התודה שלנו לאלוקים ולאנשים אחרים. ניתן לעשות זאת באמצעות מילים, מעשים או מחשבות. עבודה עם (או על) האגו: בעל הסולם מדגיש כי חשוב לעבוד עם האגו כדי לפתח הכרת תודה. הוא טוען כי האגו גורם לנו להתמקד בצרכים האישיים שלנו ולשכוח את הטוב של הזולת. על ידי עבודה עם האגו, אנו יכולים לצאת מהאנוכיות שלנו ולפתח אהבה וחמלה כלפי הזולת. לימוד תורה וחכמת ההודיה: בעל הסולם ממליץ ללמוד תורה וחכמה כדי לפתח הכרת תודה. לדבריו, תורה וחכמה מלמדות אותנו להבין את העולם ואת מקומנו בו. הן עוזרות לנו לראות את הטוב בחיים ולפתח אמונה באלוקים. לסיכום על פי בעל-הסולם, הכרת תודה היא ערך חשוב וחיוני בחיי האדם. אדם מכיר תודה מאפשר לעצמו לחיות באופן שלם, מאזן ואף באושר, בשמחה ובאהבה – בדרכו היסודית הוא מביא לנו דרכים פרקטיות לעבודה על הכרת תודה, והופך אותה לחלק בלתי נפרד מהחיים הרוחניים שלנו. בהמשך (ובקרוב) מיהו אדם מכיר תודה (ומהו אורח חיים של הכרת תודה) על-פי חכמת המזרח, בודהיזם וטאואיזם. מיהו אדם מכיר תודה (ומהו אורח חיים של הכרת תודה) כפי שרואים אותה הפילוסופים של ההשכלה (קנט, הובס, היום ואחרים) מיהו אדם מכיר תודה (ומהו אורח חיים של הכרת תודה) לאור חוקרים, פרופסורים והוגים בולטים של מדעי הכרת התודה ב 25 השנים האחרונות (זליגמןת אמונס, פרדריקסון, בראנה, פיליפ ווטקינס והבולט שבדובריה דיויד שטינדל-ראסט ואחרים… וגם יאיר כספי המדבר על הודיה) |
