אברהם אסתר היקס הכרת תודה

להיות מומחה בלאפשר: בקש וזה ניתן

הזמן והמקום שלך הוא שאת ואתה כאן.

האם אתם מסכימים שאתם יודעים מה אתם רוצים?

טוב, זה משתנה קצת לכל אחד מאיתנו. האם שאתה מעריך את הניגוד, את השינוי, את הפערים שעוזרים לך להבהיר את רצונך אתה מתכוון לזה?

השפתיים שלכם אומרות כן. והראש?

ובכן, הניגודים בחיים חשובים, לא?

הניגודיות עוזרת לך להתמקד. בכך שאתה יודע מה אתה לא רוצה. אתה יודע בצורה ברורה יותר מה אתה כן רוצה. וזה חשוב וזה בעל ערך.

למעשה, הניגוד הזה שלעתים קרובות אתה חושב שאתה יכול להסתדר לא רע בלעדיו, הוא מה שמכניס את התנועתיות, ההתפתחות לנצח.

במילים אחרות, לא תוכל ולא תוכלי להגיע להעדפה חדשה בלי המגוון הזה שיש לך בחיים ובלי הניגודים, הפערים. המגוון הזה חיוני לנו. אז אם אתם מעריכים את הניגוד של הזמן והמקום שלך, זה עם כיוון הזרם. כי זה עוזר לך לחדד את מה שאתה רוצה.

עוד שאלה: האם אתה או את יודע מי אתה? מי את?

האם אתה מבין שאתה מקור אנרגיה שהתלבש בצורה פיזית? האם אתם מבינים שהחלק הלא-פיזי שלכם שהיה קיים לפני שיצאתם לגוף הפיזי הזה, עדיין קיים בצורה לא פיזית?

זה באמת הרעיון הכי חשוב שאנחנו רוצים לעזור לך להעביר במחשבות שלך.

אסתר וג'רי בעלה מקימים סדנאות והנחייה בגישתו של אברהם היקס, המביאה חוכמה מצטברת נרכשת מיודעי דבר שאיננו איתנו. ככל שיישמע (ונשמע מוזר) אם מתעלמים מהרקע הזה של ידע קדמוני קיים, גישתם מתכתבת עם הכרת תודה ותורות דומות – יש משהו ממגנט בדרך שבה אסתר מצליחה לדבר את מה שהיא נושמת – ובעיקר מביאה פתחים לחשיבה שמשלבת דעת ורוח, מדע ופילוסופיה במקומות שלא תמיד פתורים. ממשיכים:

"כשאנחנו מבקרים עם החברים האנושיים הפיזיים שלנו, לעתים קרובות הם מבינים שהיה משהו לפני זה. זה לא קשה להסתכל סביב כוכב הלכת והגלקסיה והיקום הנהדר הזה עד כמה שאתה יכול לראות מבלי להגיע למסקנה. זה פשוט כל כך ברור שמשהו גדול יותר קורה כאן".

אתפ כל אחד ואחת אדירים. אתם מבריקים, אתם יוצרים אנושיים גאונים,  אבל באפילו אתם לא הצלחתם לגרד מספיק "לכלוך" כדי לשגר עוד "כדור הארץ" או רעיון דומה למסלול הגלקסיות.

במילים אחרות, אתה מכיר בכך שמשהו גדול יותר קורה. אתה מוכן להכיר בכך, נכון?  ולכן לא קשה לך, להכיר בכך שהיה לפניך משהו שאתה מכיר, כמוך וכמו רבים מכם  – ואתם מקווים או מאמינים או רוצים להאמין שיהיה משהו מעבר לך,  לאישיות הזו שאתה מכיר כמוך "שזה אתה או את".

אבל הדבר החשוב ביותר שאנו רוצים שתבינו הוא שבזמן שאתם כאן בגוף הפיזי הזה, החלק הגדול מכם נשאר לא ממוקד פיזית. ושלמרות שאתם יצורי הבשר, הדם והעצמות הנפלאים הללו, אתם בראש ובראשונה רטט!. אתה אנרגיה. את אנרגיה. ויברציה. והביטוי הוא שאתה רואה את עצמך הפיזי. אהה כן זה אכן ביטוי נפלא, אבל זה ("רק") הרחבה של האנרגיה הלא פיזית הזו.

אז כשאנחנו מבקרים איתך כאן ואנחנו מדברים איתך על זה שאתה היוצר של החוויה שלך, אנחנו מדברים על "אתה" או "את" שהניע דברים הרבה לפני שמישהו זיהה אותך בתור "אתה" שנמצא כאן בגוף הפיזי הזה. אנו רוצים שתרגישו את עצמכם כהרחבות פיזיות של אנרגיית המקור הזו, ולמעשה, אלא אם, ועד אשר תקבלו את עצמכם כהרחבות של אנרגיית המקור מה שאנחנו קוראים Source Energy

ואתם מבינים את המציאות של חלק האנרגיה המקור הזה שלכם, ואתם מבינים את הקשר בין אתם הלא-פיזיים לבין אתם הפיזיים – אז אתה לא יכול להתחיל לעשות או להיות או לקבל את מה שבחרת לפני שיצאת לתוך הגוף הפיזי הזה.

במילים אחרות, אתם אנרגיית מקור, אתם ההמשך הפיזי של אנרגיית המקור. אז זה די קל להיות כאן בגוף הפיזי שלך.  ואתם כאן כדי להפריד את עצמכם מבחינה הויברציות. אכן זו באמת מילה חזקה מדי,  אבל מדייקת את המלאות של מי שאתם באמת. ו..מה מאפשר לך לעשות זאת. מה מאפשר לך את הדיוק של מי שאתה כמקור, כמקור אנרגיה?

הרגשות שלך מאפשרים לך לדעת מה שלומך בהקשר הזה.

הרגשות שלכם מאפשרים לכם לדעת בכל רגע שאתם מודעים במודע ליחס הרטט בין חלק האנרגיה המקור הלא-פיזי שבכם לבין המחשבה שאתם חושבים ממש כאן ברגע זה.

מערכת הבקרה האישית והרגשות שלך

אז הנה איך זה עובד ואנחנו רק נמסור לך את זה בקצרה.

אנחנו רוצים שזה יהיה משהו שאתם מבינים בצורה משמעותית וכל היום אנחנו מחזירים ונחזיר אתכם להכרה הזו – כי קבלה של המציאות של השלם "שהוא אתה" (אתה השלם -פ.ש.) הכרחית לפני שתוכל להיות הישות היצירתית השמחה שיצאת להיות.

אז לפני שנכנסתם לגוף הפיזי הזה הייתם אנרגיה לא פיזית וחלק מהתודעה הזו הופיע לתוך האישיות שאתם מכירים כמוכם. אז הנה אתם בגוף הזה, "אתם" שאתם מכירים כמוכם ו"אתם" שאחרים מכירים כמוכם, ו"את" או "אתה" הזה חוקרים את המגוון של הזמן, המרחב, המציאות –  המובילים את חזית

הסביבה המנוגדת  – המאוזנת להפליא הזו, הסביבה שבה מתוך "לדעת מה אתה לא רוצה", אתה יכול להגיע להעדפות ברורות לגבי מה שאתה כן רוצה!, ובכל פעם שההעדפה הזו נעשית (בין כן מה שאתה כן רוצה שזה גם בחירה במה אתה לא רוצה), בין אם אתה מדבר אותה בקול או לא, הרבה יותר קורה.

זה קורה ברמה לא מילולית.

ואז ברמה המילולית קשה להאמין באותה מידה שאתם מדברים אחד עם השני, אבל הרבה יותר קורה באופן של ויברציה, של רטט.

אז ירית כוכב של תשוקה, כוכב הרצון הזה נורה מכם בכוח, כל היום, כל יום – יריית כוכב אחת אחרי השנייה, רקטה אחרי רקטה של מה יהיה יותר טוב? מה יהיה מצב משופר? מה יהיה מצב משופר לא רק עבורכם, בני האדם המפוארים, היוצרים הגאונים כאן בחזית המובילה – בשפיץ, אלא אפילו עם האורגניזמים החד-תאיים, אפילו זה מה שאתם מכנים מכנה עפר, או סלע או חיה או פרח. כל מה שמודע.

לדבר הזה יש חשיפה לסביבה וכל מה שהוא תודעה, שהוא הכל, שולח רקטות של תשוקה, רקטות של שיפור. לכן מתרחשת האבולוציה של כל המינים. כל הזמן.

אז שנורה כוכב התשוקה הזה ויוצא החוצה, החלק הלא-פיזי שלכם, או האורגניזם האחד, או הסלע או הפרח או החיה, החלק הלא-פיזי שבכם, לוקח את הטיל הזה ומחזיק את ההעדפה שזה עתה נמצאה (שיריתם=שבחרתם), "את המקום שזה עתה נמצא", ומחזיק אותו כ"סמן רטט" שמחכה לך הפיזי להדביק אותו באופן ויברציוני, בדרך של רטט.

זה המקום שבו הרגשות שלך נכנסים. כשהחיים נותנים לך את החוויה של "לא מספיק" עם משהו שאתה רוצה, אין מספיק כסף, למשל. אתה מבקש עוד. למעשה, צפינו בך. אתה מבקש ומבקש, ומבקש ומבקש ומבקש ומבקש. ויש הון אמיתי שנצבר עבורכם, ברמת הרטט, בתדרים, במה שאנו מכנים מערבולת הבריאה הזו.
זוהי מציאות רטט שקודמת לכל הדברים שאתם קוראים להם המציאות המופגנת שלכם.

לפעמים החברים הפיזיים שלנו מוטרדים כשאנו מנופפים בזרועות ומתארים את מערבולת הבריאה הזו, את המציאות הרטט הזו.

הם פשוט אומרים, תראה לי את הכסף, אברהם, אני רוצה להאמין לך שסיפורי-הפיות ומשלי האגדות הם אמיתיים. אבל מה שאני באמת רוצה זה הראיות המוחשיות. ואנחנו רוצים שתבינו שברגע ששיגרתם את הטיל הכוכב הזה, את טיל תשוקה, וברגע שהמקור בתוככם הכיר בכך ומחזיק בו –  ושיש מציאות רטט שהיא בעלת ערך.  זה פקדון שאתה יכול לסמוך עליו, אבל אתה צריך להיות במיתאם לרטט, לויברציות, למה שאתה מבקש, ולעתים קרובות, למרות שאתה רוצה להיות (התאמה לרטט), אתה ממש לא.

ואתה? את? אתם מכים תופי הטם-טם של "אין לי מספיק כסף" " או "הכסף לא מספיק לי", ובזמן שאתה עושה, אתה מבקש יותר ומבקש עוד. כי בכל פעם שאין מספיק, אתה מבקש יותר. ולכן המקור נוטה ומחזיק את ההון הזה. אבל כשאתה עם הטם-טם "לא מספיק כסף" אתם לא ברטט.

 והנה הדבר שאנו באמת רוצים שתבינו – במערבולת הבריאה הזו שבה רובכם שוכן, כאשר חוק המשיכה הוא האוסף (אסמבלי) של כל הרכיבים השיתופיים, וזו ההתייחסות המרכזית שתוכל ואתה צריך לקחת מהמפגש הזה. כל הרכיבים השיתופיים כבר הורכבו לביטוי של כל הדברים שאתם מבקשים.

אבל מה שאנחנו רוצים שתהיו מודעים אליו בזמן שאתם כאן בסדנה הזו היום, אנחנו רוצים שתשאלו את עצמכם, ה א ם  א נ י , בצורתי הפיזית, מרכיב שיתופי האם אני עושה את העבודה כפרטנר למציאות שכבר קיימת במערבולת הבריאה?

והתשובה? התשובה  היא לעתים קרובות אתה ואת זה המרכיב היחיד שאינו משתף פעולה כי אתם עדיין מכים בתוף של אין לי מספיק, אין לי מספיק, אין לי מספיק. ואתם יודעים למה זה? כי אתם מודעים למציאות שלך.

 יש לך את תשומת הלב הכמעט בלתי מחולקת בלתי-מתפשרת. במה?…. אתה כל כך עסוק בלהסתכל על מה שיש (על "הקיים", המציאות), עד ששכחת שמה שיש, היה רק, והוא רק, ויהיה רק – המקום שהוא המקפצה למערבולת הבריאה הזו שבה כל הדברים מתרחשים.

שלב הבקשה שלב ההגשמה

אז מה קורה כשאתה חי את חייך בדיוק כמו שידעת שתעשה? הניגודיות עוזרת לך לבצע את השלב הראשון.

השלב ראשון גורם לך לבקש ואתה יודע למה זה? זה בגלל המודעות שלך למציאות שלך. יש לך את תשומת הלב הכמעט בלתי מחולקת. אתה כל כך עסוק בלהסתכל על מה שיש, עד ששכחת שמה שיש היה רק והוא רק ויהיה רק המקום המקפיץ למערבולת הבריאה הזו שבה כל הדברים מתרחשים.

אז מה קורה כשאתה חי את חייך בדיוק כמו שידעת שתעשה? הניגודיות עוזרת לך לבצע את השלב הראשון. שלב ראשון גורם לך לבקש,

ואתה עושה את זה כל היום, כל יום. אתה לא יכול לכבות את הבקשות ההללו. היקום כולו הוקם כדי לספק לך ולכל השאר. אתה מכיר את ההזדמנות הזו להמשיך להתרחב ולהתפתח גם אם אתה אורגניזם בעל תא אחד אז אתה מבקש והמקור לא רק עונה. המקור ממש הופך להיות המקבילה הרטטית למה שאתה מבקש. ומכיוון שההוויה הפנימית בתוכך, המקור בתוכך, מעניק תשומת לב בלתי מתפשרת , ממוקדת להתרחבות החדשה והמשופרת שחצבת מתוך חווית החיים המובילה שלך.

אבל כשאתה מתמקד בהיפך ממה שביקשת עכשיו, בוא נגיד זאת דרך טובה יותר כשאתה מתמקד בהיפך ממה שהתפתחת אליו.  
אתה מבין את זה? האם אתה מבין שהחיים גרמו לך לבקש – והחלק הגדול ממך התפתח לעמדת רטט חדשה? וכשאתה לא הולך עם זה, אתה לא מרגיש טוב. זה מה שההפרדה הזו היא (בין הבקשה לבין זה שאני לא הולך עם זה)… זה מה שזה רגש שלילי.

זה מה שהמשך המלחמה בתוכך היא לעתים קרובות. במילים אחרות, החלק הגדול מכם (העל-פיזי, האנרגיה הגדולה מהגוף הפיזי שלי) הלך למקום שהחלק הפיזי שלכם מחזיק מעמד בו (מחזיק בו).

כשאתה מרגיש עליז, הלכת.

כאשר אתה מרגיש התרגשות, אתה במקום הנכון.

כשאתה מאוהב, אתה שם.

כשאתה נלהב וחסר מעצורים, אתה שם.

שכאתה כולך בדבר, אתה שם.

במילים אחרות, זוהי מערבולת רטט של משיכה, וככל שתרגיש טוב יותר, כך אתה קרוב יותר למערבולת.

וכשאתה מרגיש נפלא, אתה במערבולת הזו.

עכשיו היתרון בלהיות התאמה לרטט, למה שיש במערבולת הוא.

כעת יש לך ראייה ברורה. אתה יודע מה לעשות. הדחפים שלך ממש על המקום הנכון. התזמון שלך טוב.

אתה מרגיש התרגשות.

המילים שנובעות ממך הן מדויקות ונכונות.

כל פעם מחדש. כאשר אתה במערבולת היצירה, אתה מכוון, אתה מדוייק, אתה בול על הוואן.

כשאתה במערבולת היצירה, אתה כל מה שהחיים גרמו לך להיות. וזה ממש ממש הרבה. בגלל שהיית הרבה לפני שנכנסת לגוף הזה, ובהיותך כאן, הפכת להיות יותר דומם.

משמע, אתם מקור אנרגיה בגוף פיזי, וכשאתם מתלוננים, אתם לא נותנים לעצמכם להיות כך. מקור האנרגיה שאתם. כאשר אתה מבין שאתה המקור ושלא באת אף פעם כדי לעשות הכל…

באת להרחבה המשמחת…

באת בשביל ההזדמנות לחקור ניגודים ולהוליד רעיונות חדשים…

ואז זו הייתה הכוונה המוחלטת שלך, ברגע שהולדת עוד צור-סלע של הרצון לפנות כפי שעושה המקור בתוכך, ולתת את תשומת לבך הבלתי מחולקת לרעיון החדש שלא התכוונת להסתכל אחורה.

אתה מרגיש התרגשות. המילים שנובעות ממך הן מדויקות ונכונות. כל פעם מחדש. כשאתה במערבולת, אתה מכוון, אתה מרגיש 10, אתה מופעל אתה חי.

כשאתה במערבולת, אתה כל מה שהחיים גרמו לך להיות. וזה ממש ממש הרבה. בגלל שהיית הרבה לפני שנכנסת לגוף הזה, ובהיותך כאן, הפכת להיות יותר דומם. אתם מקור אנרגיה בגופים פיזיים, וכשאתם מתלוננים, אתם לא נותנים לעצמכם להיות כך. כאשר אתה מבין שאתה המקור ושלא באת אף פעם כדי לעשות הכל, באת להרחבה המשמחת. באת בשביל ההזדמנות לחקור ניגודים ולהוליד רעיונות חדשים. ואז זו הייתה כוונתך המוחלטת, ברגע שהולדת עוד סלע של הרצון לפנות – כפי שעושה המקור בתוכך, ולתת את תשומת לבך הבלתי מחולקת לרעיון החדש, לא התכוונת להסתכל אחורה על הניגוד שגרם לך לשאול על מנת להצדיק את השאלה על ידי הצבעה עד כמה זה היה גרוע. ובכל זאת בצורתך הפיזית, עשית מזה אמנות.

בתפקיד הקורבן (קצת בכי ונהי)

לעתים קרובות אתה מצדיק או עושה רציונליזציה או שאתה מגן. אני צריך את זה כי אין לי את זה. זה לא הוגן. ובכל פעם שאתה מרגיש את הרגשות האלה שמרגישים כמו חוסר צדק או חוסר הוגנות. בכל פעם שאתה מרגיש את הרגשות האלה שמרגישים כמו פחד או דאגה. בכל פעם שאתה מרגיש את הרגשות האלה שמרגישים כמו ספק, בכל פעם שאתה מרגיש מדוכא, בכל פעם שאתה מרגיש מיואש, בכל פעם שאתה מרגיש כעס, בכל פעם שאתה מרגיש המום או תסכול, בכל פעם שאתה מרגיש את הרגשות השליליים האלה. המשמעות היא שהחיים גרמו לך להרחיב את החלק הגדול ממך (וזה טוב כפי שאתה רואה את הניגודיות).

אבל אתה עדיין מכה בתופים של מה שגרם להתרחבות, ואתה לא מוכן להאיץ ולכן לא במערבולת, ולכן לא מרכיב שיתופי למה שביקשת.

וכדי שהביטויים יתרחשו בחוויית החיים שלך, אתה צריך להיות במערבולת, אתה צריך להיות מוכן להאיץ את מה שאתה מבקש

.

אתם תבחינו בהתפתחות מושלמת כי עליכם לדעת שהמפגש הזה התכנס הרבה לפני שגררתם את גופכם הפיזי לכאן. במילים אחרות, מי אתם והחלק הגדול מכם, כבר התאספו במערבולת הבריאה הזו, אתם מבינים עוד הרבה זמן לאחור? וכך אנו מודעים היטב למי אתם ומה אתה מבקשים. כשאנשים יוצאים מהמערבולת, נתקשר עם כל אחד מכם ביחידות בכל פעם, ונבקר איתכם לגבי כל מה שעולה על דעתך.

זוהי הכוונה החזקה שלנו לסייע לכם להיכנס לקירבה, לסיפא של מערבולת הבריאה הזו, כי אם אינכם "קרובים" לפתרון שאתם מחפשים, לא תשמעו את התשובה שלנו, למרות שהיא תהיה מבריקה.

משמע אתה צריך להיות בקרבת התדר של מה שאתה, כדי להגיע אליו. מה שאומר שבמקרים רבים אתה צריך להסיח את דעתך ממה שהפריע לך. האם אתם יודעים?  תדר הרטט של שאלה והתשובה לשאלה, הם תדרים שונים מאוד… תדר הרטט של בעיה ופתרון הם תדרים שונים מאוד… ולכן אנחנו רוצים שהפורום הזה יהווה לך הזדמנות להקשיב ולהרגיש ולהיכנס ל"קונצרט רטט" עם מי שאת או אתה באמת.

מה שאומר שאנחנו הולכים לעשות כמיטב יכולתנו כדי להסיח את דעתכם מ"הדפוס הרטט" של מה שמרחיק אתכם ממי שאתם. אנחנו רוצים אותך במערבולת היצירה. לשם אתה שייך.

אבל אנחנו אף פעם לא רוצים לרמוז שאתה צריך פשוט להיכנס לשם ולהישאר שם. תצטרך להתפגר כדי לעשות את זה.

את ואתה יצאת בצורה פיזית לעולם הזה מתוך כוונה ברורה לחקור ניגודיות, שוני לצורך התרחבות, לטובת התרחבות משמחת.  אף אחד מכם, אף אחד מכם, לא אמר, אני אצא ואני אאבק ואשתדל, ואני אשגר טילי תשוקה, כוכבי רצון, אבל "אני לא אלך על זה בסוף".  אני פשוט אשאר שם בחסרוני המלא האבל והמתלונן, ואני אוריש את השמחה שיכולה להיות שלי, לטובת אחרים. אף אחד מכם לא אמר את זה. כל אחד מכם אמר, "אני אלך בניגוד הטבעי, ומתוכו אבחר". וברגע שהבחירה נעשית והחלק הגדול ממני נותן תשומת לב בלתי מחולקת לבחירה, גם אני אעשה זאת.

ואתם יודעים מה הדבר הכי מרגש בזה? האם כל מה שאתה רוצה לקרוא לו חווית חיים משמחת, כל פיסת מכל זה, היא סגירת הפער הזה. במילים אחרות, אתם כאן בחזית המובילה של היצירה, ואתם יכולים לחקור את הניגודיות ואתה יכול לשגר את רקטת הרצון. אבל אז קורה לך הדבר הנפלא ביותר. אתה זוכה להרגיש את הריגוש בקרביים, את הרגש הגופני של כניסתך כעת, בעודך מיישר קו עם ההתרחבות שלך.

אבל אתה צריך ללמוד איך להפוך להתאמה לחלומות שלך, מה שאומר שאתה צריך לשחרר את המציאות.

אתה חייב להשתחרר מהמציאות של המציאות של עכשיו כי חלק ממנה טוב וחלק לא כמו שאתה רוצה שזה יהיה. ותשמע…אימנת את עצמך להיות כל כך אובייקטיבי. אתה שוקל את היתרונות והחסרונות ואת הפלוסים והחסרונות. אתה מוצא דברים. אתה אולי לא מאמין בזה, אבל אתה מוצא דברים בהיסטוריה ההיסטורית שלך.

אוי.. ואתה מוצא דברים בהיסטוריה שלך שהיו איומים, ואתה עושה עליהם אנדרטאות. ואז אתה גורר את הקטנים החדשים המבורכים שלך לאורך השביל הארוך והנורא של כל ההיסטוריה הזו, וכשהילדים שלך נולדים. אתה אומר, אני כאן יותר, ואני יודע כמה רע זה יכול להיות. אתה תינוק שלי, ילד יקר שלי רענן וחדש. ונאיבי, אבל אני רואה את התפקיד שלי לשנות את זה כמה שיותר מהר. הרבה דברים רעים קרו לי, וכתבתי את כולם כאן, והרבה דברים רעים שלא קרו לי קרו לאנשים אחרים. וגם אותם רשמתי את כולם. אז עכשיו אני אעזור לך לשמור על עצמך מכל הדברים הלא רצויים האלה.

ומה שרוב בני האדם לא מבינים הוא שבכל רגע של כל חלק מזה, כל מה שהם עושים זה להרחיק את עצמם מהמציאות הרטט המלאה בכל הבקשות ומתקיימת על ידי האנרגיה שבוראת עולמות על ידי זה האדם קורא לאלוהים, על ידי זה שהוא מקור כל הטוב.

זה נשאר שם בשבילך, מקיף את כל מה שאתה רוצה ואת החלק הגדול ממך, מזמן אותך כל היום, כל יום לתוכו, קורא לך, קורא לך, קורא לך. וכשאתה עונה לשיחה הזו, כשאתה מזיז את הכיוון שלה, אתה מרגיש את ההקלה בשחרור ההתנגדות.  עם כל חלקיק של התנגדות שאתה משחרר, עם כל פיסת תנועה כלפי מי שאתה באמת, אתה מרגיש את עצמך פורח ופורח והופך להיות הישות שכבר הפכת, מבחינה רטט.

אז כשאנחנו אומרים לכם שאתם יצורי רטט, איך זה מסתדר לכם? אתה בסדר עם זה? כאשר אנו אומרים לך שאתם, כל אחד מקור אנרגיה בגוף פיזי, האם סוג זה נשמע לך הגיוני? כשאנחנו אומרים לך שאתה בוחן ניגודים, ושהניגודיות עוזרת לך לבחור, האם אתם מבינים את זה?  וכאשר אנו אומרים לכם שכאשר בחרתם בכך, החלק הגדול מכם מאמץ את הבחירה שלכם ומחזיק אותה עבורכם, מחכים לנצח לתיקון נוסף ומחכים שתהפכו להתאמה רטט לה. האם אתה יכול לקשר את זה להיבטים הנפלאים של חייך?

אתה מבין את זה? האם אתה מבין כעת את הרגשות בתוכך ומה משמעותם?

האם אתה יודע שהמקור בתוכך הוא מי שאוהב? האם אתה יודע זאת?

ואתה יודע את זה.

זו הסיבה שכשאתה מוצא מישהו שאתה לא מעריך, כשאתה מוצא אשמה או האשמה, כשאתה מגנה מישהו או משהו, אפילו כאשר לפי הסטנדרטים הפיזיים שלך הם ראויים לכך, האם אתה מבין מה השלילי הזה רגש אומר?

ואתה יודע את זה.

זה אומר שהסתלקת ממי ש"אתה" אומר המקור.

יש לך את הרצון החופשי לעשות את זה. אבל לעולם לא תרגיש כמו שאתה באמת מרגיש כשאתה שונא כי אתה מאהב. החלק הגדול מכם אוהב. וכשאתה לא אוהב, אתה לא מי שאתה, ויש הפרדה שאתה יכול להרגיש במקלעת השמש שלך שמרגישה כמו שנאה או כעס. כשאתה מפחד, אתה יודע שזה לא אומר שאתה מקבל ערבות אזהרה שאומרת שיש סכנה? אתם יודעים שכשאתם מפחדים, המשמעות היא שחשבתם על משהו ולכן הפעלתם רטט, ולכן יצרתם דפוס רטט של הפרדה כזו ממי שאתם, שהתחושה הריקה והאיומה הזו שאתם קוראים לה פחד פשוט פירושה. המחשבה שלך לא מסונכרנת עם מי שאתה. אתה מרוקן את עצמך. ניקוז זו לא המילה הנכונה. אתם פוסלים את התדלוק, את המילוי של מי שאתם באמת.

אז ההתכנסות הזו, אנחנו קוראים לה "אמנות ההרשאה" אמנות האפשר, The Art Of Allowing- האמנות של להבין איך לאפשר לעצמי, בצורתי הפיזית, להיות זה שהמקור הוא. בתוכי הפך כתוצאה מהחשיפה שלי לניגוד הזה כאן ועכשיו. אתה רואה איך הכל משתלב? אין מילים להעביר לכם את ההערכה שאנו חשים מנקודת התצפית הלא פיזית הזו לעבודת הקצה המובילהleading edge work שכולכם עושים. אנחנו רוצים להבטיח לכם שהעתיד שלכם הוא העתיד של הפלנטה הזו. זה העתיד של כל מה שאתה מכיר כפיזי. הוא פרוש לפניכם בצורה מפוארת, וכשאתם מוצאים ממה להתעסק ולדאוג, המשמעות הכי גדולה שיש לזה היא שעבורכם, ממש כאן, כרגע, אתם מונעים מעצמכם להיות הישות המלאה שאתם באמת.

והנה הדבר הכי משמעותי שתשמעו מאיתנו היום או אי פעם. הרגש השלילי הזה שאתה מרגיש פשוט אומר שאתה לא עומד בקצב שלך. אתה לא עומד בקצב של מי שהפכת להיות כתוצאה מהחיים שחיית.

אז על מה אתם רוצים לדבר היום?

(מתוך אברהם ואסתר היקס (Abraham Hicks clarifies the concept of Ask and It Is Given

עוד בנושא...

מה ההבדל בין הכרת הטוב לאנשים להכרת תודה לאלוהים (ואיפה נכנסת הכרת תודה רוחנית)?
זה הולך להיות מעניין. אני עוסק הרבה בהכרת תודה אזרחית-חילונית ונשאלת השאלה איפה נכנסת הרוחניות, ומה ההבדל בין הכרת הטוב לאנשים להכרת תודה לאלוהים? שלושה...
מהי הכרת תודה? כפיות טובה מספקת את התשובה (חלק ראשון)
העיסוק של ימינו ב"הכרת תודה" מתעלם במידה רבה מההיפך שלה – להיות כפוי טובה. כתוצאה מכך, הכרת תודה כבר אינה ניתנת להפרדה ממבנים כגון הערכה...
המורשת המרגשת של תרגול התודה של דייוויד סטיינדל-ראסט
דייוויד שטיינדל-ראסט, דמות ידועה בתנועה העולמית לשיטות הכרת תודה, דגל זמן רב בכוח הטרנספורמטיבי של טיפוח הכרת תודה בחיי היומיום. מסעו, שחצה את תחומי המסורת...