watermelons

הכרת תודה בשני, שלושה וארבעה חלקים

(המשך חלק א' – מהי הכרת תודה? כפיות הטובה מספקת את התשובה)

הכרת תודה בשני חלקים

תפיסה אחת נפוצה למדי של הכרת תודה היא כרגש חיובי המורגש כתגובה לקבלת הטבה, או כנטייה לפעול בהכרת תודה (כלומר, בהכרה, בשמחה או בחיוב) כאשר דברים טובים קורים בחיים. וור, וורנון ואחרים (2017) מגדירים את הכרת התודה כ"ההרגל להבחין ולהעריך את החיובי בעולם".

בעזרת ניתוח ה"רב שכבתי "שלנו (חלק א'), מבנה הכרת תודה זה מורכב בבירור משני רכיבים : (א)   התועלת ו (ב) המוטב.

הכרת תודה דו-שלבית

זוכרים את תמר? תמר (המוטב) עשויה לומר: "אני אוהבת את כל האבזרים הללו. להכין שרשראות עם החברים שלי זה כל כך כיף!” תמר מביעה בבירור שמחה ואושר מההטבה שקיבלה.

במקום להתמקד ברווח חומרי (נייטרלי מבחינה מוסרית או לטעון כי הוא חסר מבחינה מוסרית במקרה של זכאות), התפיסה של מקיאלר (2012) היא של מה שהוא מכנה "הכרת תודה בונה" (הכרת תודה נבנית) כלפי מידה טובה (סגולה) של ענווה באמצעות "הבנה נכונה של מקומם של בני אדם בעולם עולם הטבע וסירוב להעריך את הטבע רק באופן חומרי – מכשירי".

התנסות, נניח ביופיו ובעוצמתו של ברק במהלך סופת רעמים יכולה לעורר יראה וצְנִיעוּת כאחד, ואולי אפילו הערכה להיקף העוצמה והעוצמה של עולם הטבע. ובכל זאת כיצד נתייחס לחברים שרצים פנימה למחסה, ממבט ראשון של ברק? האם היינו מגנים אותם ככפויי תודה (לטבע, יקום, לחוזקו..לגשם שיבוא)?

זה נראה מאוד לא סביר.

אנו עשויים להביע תחושת אכזבה מחוסר ההערכה שלהם למשהו כה מעורר יראה או לחוש עצב למראה פחדם, אך לא היינו מכנים אותם כחסרי הכרת-תודה. אנו טוענים כי הסיבה לכך היא כי כפיות תודה  או אי הכרת הטוב שמורה לאלה שבדרך כלל אינם מצליחים להשיב לדובריהם. אמנם המוטיבציה שונה מאבחנות אחרות של הערכה, אך ההכרה של שני השלבים של מקאילר היא בבירור זאת- מיקודה ב"הערכה" (ולא בהכרח הכרת תודה).

הכרת תודה בת שלושה חלקים

רוב החוקרים בני זמננו אימצו תפיסה של שלושה חלקים של מבנה הכרת תודה, (בקרבם אפשר לציין את  רוברטס, 2004; קאר, 2013; גוליפורד ואחרים, 2013; פאגלי, 2016). הכרת תודה בת שלושה חלקים תוארה כנטייה להרגיש בחום כלפי מיטיב. במובן זה, הכרת תודה היא "נטייה כללית להכיר ולהגיב ברגש מכיר תודה לתפקידי טוב הלב של אנשים אחרים בחוויות והתוצאות החיוביות שאדם משיג" (McCullough, Emmons, & Tsang, 2002).

מבנה זה בן שלוש, מקביל להכרת תודה דו-חלקית בכך שיש תועלת והתחושה הטובה שנוצרת מצד המוטב, אך מתווספת הכרה ותחושה חיובית כלפי מיטיב.

ככזה, הכרת תודה בת שלושה חלקים מורכבת מ:

 (א) מיטיב,

(ב) הטבה ו-

 (ג) מוּטָב  (נהנה).

סוג זה של הכרת תודה מופנה למיטיב, לעומת הכרת תודה על הטבה. כפי שציין רוברטס (2004), על הנהנה לפרש את מעשיו של המוטב בכוונה ולמיטיבים באשר הם: "מה שאכפת לאדם מכיר תודה הוא לא רק ההטבה כטוב מופשט מהקשר עם המיטיב; אולי אכפת לו לא פחות או יותר מהיחס של המיטיב – כלומר שהוא מיטיב כלפיו". אם נחזור לדוגמא שלנו, תמר עשויה להביע הכרת תודה בת שלושה חלקים באמצעות הערכה מילולית של תודה כלפי דודתה: "אני כל כך מכיר תודה לדודה רחלי שהביאה את כל הציוד הזה למסיבה שלי."

חוקרים רבים מקבלים גישה זו בת שלושה חלקים ככיבוד תודה למיטיב. עם זאת, נראה לנו שתחושה טובה כלפי התועלת והמיטיב כאחד עשויה להיות הכרחית להוקרת תודה אך אינה מספקת. אחרי הכל, התחושה החיובית של אנשים כלפי מיטיביהם יכולה פשוט להיות הערכה הקשורה לזולת, במיוחד בהיעדר כל הזדמנות לגמול. בהנחה שקיימות הזדמנויות לגמול – אך הזדמנויות אלה לעולם אינן מנוצלות – אנשים בדרך כלל רואים במחשבתם יותר אנשים שאינם מכירי תודה מאשר מכירי תודה. האם כך?

הכרת תודה בארבעה חלקים

הכרת תודה בת ארבעה חלקים מוסיפה אלמנט נוסף – הדדיות.

כתוצאה מכך, מבנה זה מורכב מארבעה אלמנטים:

(א) מיטיב,

(ב) הטבה,

(ג) מוטב,

(ד) הרצון של האחרון להשיב למוטב (הדדיות).

אנו טוענים כי יסוד אחרון זה של הדדיות חיוני להגדרת הכרת תודה, כשם שחוסר הדדיות מגדיר את הכרת הטוב. כפי שציינו בני האסכולה עבור קאנט – הכרת תודה רגשית  גרידא היא פשוט חסד; מעשה ההדדיות הפך אותו לסגולה/ מידה טובה של הכרת תודה.

כמה חוקרים בני זמננו טענו כי תחושות טובות לב עשויות להניע את המוטב לרצות להחזיר את החסד בצורה כלשהי. במידה שבה מוטיבציה זו מלווה, בדרך כלל, בפעולה רלוונטית, אנו מתמודדים עם הכרת תודה בת ארבעה חלקים, או ב"רמה אחרת סגולה". (Emmons & Shelton, 2002; McCullough et al., 2002; Vaish & Hepach, 2019)

בדוגמה שלנו, תמר (אמרנו… בת 12) פיתחה ככל הנראה את היכולת לתרגל הכרת תודה. תמר עשויה להגיב לדודה שלה בתחילה להודות תודה מילולית (כלומר, "אני מכירת תודה לדודה רחלי") ולאחר מכן להתחיל לחשוב על דרך הדדיות באופן שדודה שלה תעריך. בידיעה שדודה רחלי עוברת לבית חדש בעתיד הקרוב, תמר עשויה להציע לעזור לה לסחוב קופסאות ביום המעבר. בתורו, פעולות הדדיות אלה יוצרות חיבור הדוק עוד יותר בין הדודה לאחיינית, ומעוררות מעגל של הדדיות המחזקת את מערכת היחסים ביניהן לאורך החיים.

מעניין לציין כי מחקרים עם שימפנזים וקופי קפוצ'ין גילו דוגמאות רבות ל"הדדיות אמיתית "(לא מיידית) אצל אחינו הקדמונים. אי-הגומלין כאשר הדבר נחשב כנדרש על ידי פעולותיו הטובות של המוטב, הוביל להתפרצות כעס של מה שמחברי המאמר  כינו "זעם" שהופנה כלפי המוטב הקודם שלא התנהג כראוי.

איזו גישה?

ניתוח שנערך לאחרונה של 82 מאמרים שפורסמו מאז 2012, וסקרו מחקר ילדים ומתבגרים על מה שהמחברים מכנים תודה, מגלה כי ההגדרה הנפוצה ביותר היא הכרת תודה בת שלושה חלקים (Navarro & Tudge, 2020). כ -7% מההגדרות כללו הכרת תודה דו-חלקית, 36% השתמשו בהכרת תודה בת שלושה-שלבים, 15% נוספים השתמשו בהגדרה שכללה הכרת תודה בשני או שלושה חלקים (המחברים אפשרו הוקרה פשוטה או מיטיב), ועוד 21% כללו הכרת תודה בת ארבעה חלקים. שאר המאמרים כלל לא הגדירו כלל את המונח (12%) או פשוט תיארו הכרת תודה כנטייה או תכונה או התייחסו למחקרים קודמים כמקור ההגדרה שלהם.

למעשה, המצב מורכב יותר ממה שנשמע. תיאור מלא יותר של הכרת תודה בת ארבעה חלקים יכלול את הדברים הבאים:

(א) מיטיב המספק (או מנסה לספק) באופן חופשי ומכוון,

(ב ) הטבה לאחר,

(ג) מוטב שמכיר את ההטבה ניתנה בחופשיות ובכוונה טובה וחווה תחושה חיובית, וכתוצאה מכך,

(ד) מעוניין להשיב בחופשי למוטב משהו בעל ערך למוטב. צריך להציג את עצמו הזדמנות סבירה.

לדוגמא, אין להודות לאנשים "מוגבלים" או כאלו שנדרשים לספק את ההטבה ולא יכולים להשיב. כמו כן, חשוב להבין את כוונתו של המטיב לספק מה שעשוי להיראות כהטבה בלבד, או כאשר ניתנת הטבה בציפייה ברורה להחזר כלשהו.

יתרה מזאת, יתכן שחייבים להודות גם בהעדר הטבה, כמו כאשר מיטיב לעתיד משתדל מאוד לספק הטבה אך ללא הצלחה; הכוונה לספק הטבה עשויה להיות מספקת. באופן דומה, לא תמיד קיימות הזדמנויות להדדיות; כפי שטען מק'קונל (1993), אנשים נחשבים כחסרי הכרת תודה רק אם הם בדרך כלל לא מצליחים להשיב למיטיביהם כאשר זה יהיה אפשרי. לפיכך, הכוונה לגמול עשויה להספיק, במקום ההדדיות עצמה, במצבים בהם חסרה כל הזדמנות סבירה לכך. כאשר אכן מתרחשת הדדיות, יש צורך גם לחשוב על כוונותיו של המוטב המקורי. על מנת להיחשב כמכירת תודה, המוטבים אינם יכולים לגמול רק בכפייה, הם אינם יכולים לעשות זאת בדרך כלשהי, ללא מחשבה על מה שיכול לעזור או לרצות את המוטב, או לרצות רק "לפרוע" את חובם הכרת תודה כאילו היה איזה חוזה שיש למלא.

הרצון לספק הטבה והרצון להשיב על שניהם צריכים להיות אוטונומיים. מה שבטוח, רצון אוטונומי לגמול אינו מעיד בהכרח על הכרת תודה – אפשר לרצות בחופשיות להסדיר את חובותיו החוזיות. אך אנשים אינם חופשיים לא להסדיר את ההתחייבויות האחרונות. "משאלת החופש" בהקשר של הכרת תודה מרמזת שאדם באמת רוצה לעשות משהו טוב או תגמול עבור מיטיב; זהו סימן הכרת תודה "אמיתית" או ל מידה טובה או סגולה.

המדידה של מה שמכונה הכרת תודה

למרות מגוון זה דרכים בהן מגדירים תודה, הרי שמפתיע כי מדד אחד, שאלון הכרת תודה GQ-6 ( McCullough et al 2002) נראה כבחירה נהדרת. אך לא בלי תהייה על מקומו הבולט.

 בארבעים ושלושה מחקרים שנסקרו (המהווים 52%) בידי נבארו וטודג (2020), זה היה המדד היחיד שבשימוש. בחמישה נוספים (6%)  הוא שימש בשילוב עם מבחן הכרת תודה, טינה, הערכה. טופס (GRAT; ווטקינס ואחרים, 2003) או ה GACGratitude  רשימת התארים של התואר (GAC; McCullough et al., 2002) או שניהם.

זה הגיוני עבור אותם מחברים שהשתמשו בהגדרה של הכרת תודה בת שלושה או שלושה חלקים להשתמש באמצעים אלה. לדוגמה, מתוך ששת הפריטים הכלולים ב- GQ-6 שלושה כוללים את המרכיבים בהכרת תודה בשני חלקים (למשל, "יש לי כל כך הרבה בחיי להודות עליהם") ושלושה עשויים להיות כרוכים בהכרת תודה בת שלושה חלקים (למשל, "כמויות ארוכות יכול לחלוף הזמן עד שאני מרגיש מכיר תודה למשהו או למישהו", מקודד לאחור).

 הוא הדין לגבי ה- GRAT, שסגולות המשנה שלו הן (א) "תחושת שפע", (ב) "הערכה פשוטה" ו- (ג) הערכה לזולת. (ה- GACמבקש מהמשיבים לציין עד כמה הם חשים מכירת תודה, תודה והערכה.)

אין ספק, חמישה מתוך שישה מחברים שהשתמשו בהגדרה הדו-שלבית (הכרת תודה בשני חלקים) מדדו "הכרת תודה" באחד או יותר משלושת הסולמות הללו, כך עשו 70% מ -31 המחברים שהשתמשו בהגדרה בת שלושה חלקים ו -84% מתוך 13 שהגדירו את המונח בתערובת של הכרת תודה בת שני חלקים. עם זאת, מעניין לציין כי מבין אלה שלא סיפקו הגדרה כלל (n = 10) או שהתייחסו פשוט למבנה כתכונה או נטייה (n = 6), סביר שהם גם ישתמשו ב- GQ-6(50 ו- 71%, בהתאמה).

במילים אחרות, מידת הכרת התודה נקשרה לשאלון  GQ-6 והוא משמש כפופולרי בהשוואה לכליי המדידה האחרים.

מדידת הכרת תודה אצל ילדים ונוער

בחלק הראשון היה מעניין להסתכל על הכרת תודה אצל ילדים ובני-נוער. מה שבטוח, ישנם כמה סולמות מדידה שניתן להשתמש בהם כדי להעריך את הכרת התודה כמעלה בקרב בני הנוער, גם אם הם עדיין שימשו באופן מינימלי. לדוגמה, שאלון הערכת הכרת הטוב (Tudge & Freitas, 2010) נועד להעריך עד כמה המשיבים מרגישים שהם צריכים להשיב לאלה שעזרו להם או נתנו להם משהו ובעלי תכונות פסיכומטריות טובות (Liang et al). אך נעשה בו שימוש רק בשני פרסומים (Mendonça, Palhares, Tudge, & Freitas, 2018; O'Brien et al., 2018). באופן דומה, הוסונג ועמיתיה (Hussong et al., 2020)דיווחו על תוצאות באמצעות דיווחי הורים על "התנהגויות סוציאליזציה של הכרת תודה יומית" ודיווחים שלהם על "הכרת התודה היומית של הילד" כמו גם נתונים מסולם הכרת הנעורים של הספרות של מגמות הילד.

עם זאת, רוב הפריטים בכל אחד מהסולמות מדידה הללו מתאימים יותר להערכה מאשר להודות כמעלה (חלק מהפריטים כרוכים בהבעת תודה, אחרים עוסקים בנימוסים טובים, אחרים עוסקים במידת הזכויות והרכוש וכן הלאה). כולן עשויות להיות תכונות טובות לילד, אך אף אחד מהפריטים אינו כולל את הרעיון כי עלולה להיות חובה מוסרית להשיב לאלה שעזרו או נתנו דברים.

אותו דבר לגבי מדד הכרת התודה הרב-רכיבי (מורגן, גוליפורד וקריסטיאנסון, 2017), אם כי מדד זה נראה מיועד יותר למתבגרים ומבוגרים. יש מרכיב התנהגותי שנבדק, אך ההתנהגות המוערכת היא פשוט הבעת תודה; אומנם הודאת התנהגות יכולה להוות מקדים להדדיות, אך אין הכרח שזה יקרה, וזו (ההדדיות) יכולה להיות לא יותר מאשר תגובה מנומסת (Freitas, Pieta, & Tudge, 2011). כאמור בלי קשר, ה- GQ-6 נשאר באופן מכריע מכשיר הבחירה של חוקרים המתכוונים ללמוד על הכרת תודה.

האם זה סביר, או שמא הזנב המתודולוגי מכשכש בכלב הרעיוני?

כפי שנדון קודם לכן, פריטי קנה מידה המשקפים הכרת תודה דו-חלקית (מחצית מהפריטים GQ-6) יוגדרו טוב יותר כפריטי הערכה. במקרה של ה- GRAT(ווטקינס ואחרים, 2003), אשר מטופלים כמדד להכרת תודה, שני מדדי המשנה הרלוונטיים ביותר מכונים שניהם במפורש הערכה. הפריטים כוללים הצהרות כגון "לעתים קרובות הייתי המום מהיופי של הטבע" ו"אני חושב שחשוב ליהנות מהדברים הפשוטים של החיים "(שניהם מסדרת המשנה של "הערכה פשוטה").
פריטים כגון "אני מכיר תודה למגוון רחב של אנשים" (מתוך ה- GQ-6) או "אני מרגיש מעריך מאוד את הדברים שאחרים עשו עבורי בחיי" (מתוך סדרת המשנה "הערכה לזולת") לפחות מתייחסת לאנשים אחרים, וכך יכולה להתאים את ההגדרה בת שלושה חלקים של הכרת תודה.

"שני המכשירים העיקריים מתקפים הכרת תודה דו-מימדית ן/או תלת מימדית (ממוקדת או יחסית), למרות העובדה שמחברי שני המאמרים בהם מוצגים מכשירים אלה מגדירים הכרת תודה כמושג תלת מימדי.

מדאיגה עוד יותר העובדה שאף אחד מהפריטים משני שיטות המדידה האלה לא מתייחס לשום מושג של הדדיות לאלו שעזרו. אדם יכול להרגיש "מכיר תודה" או "מעריך מאוד" את הזולת מבלי לנסות להשיב לו, ולפיכך להתייחס אליו כאל מעריך ומלא תודה מאשר כמכיר תודה. ואם יתכן שאדם ישיג ציונים גבוהים באחד או יותר ממדדי הכרת התודה הללו ובכל זאת יראה כאינדיבידואל חסר כבוד, אין ספק שמשהו לא בסדר במדד כיחיד כפוי -תודה, אין ספק שמשהו לא בסדר במדד.

הכותבים של 17 מאמרים (21% מהסך הכל) דנו בהכרת תודה באמצעות ההגדרה בת ארבעה חלקים, הכוללת הדדיות (Navarro & Tudge, 2020). מתוך מאמרים אלה, כמעט מחצית (47%) השתמשו בסקר המשאלות והכרת הטוב (Freitas et al., 2008). מדד זה היה גרסה מורחבת של המדד של באומגארטן-טרמר (1938), וככזה, מתאים היטב לעמדתה כי הכרת תודה הכרוכה בהכרח בהדדיות. עוד 12% מהמאמרים שמחבריהם הגדירו הכרת תודה בדרך זו לא השתמשו כלל במדד, ואותו אחוז השתמשו ב- GQ-6. 29%הנותרים השתמשו באחד האמצעים השונים שיצרו המחברים עצמם.

מה שניתוח זה חושף הוא החשיבות של התייחסות רצינית לסוגיית הכרת הטוב על מנת להבין הכרת תודה. כפיות טובה/ חוסר הכרת הטוב, כפי שנדון בתחילת מאמר זה, נחשב כחשוד מבחינה מוסרית. אבל אין שום דבר לא מוסרי בלהיות ליהנות מהעלים הנופלים או מהשקיעה היפה, למרות שאנשים שלא נהנים מהם עשויים להיחשב כחסרי הערכה. לפיכך נראה ראוי לראות בהגדרה דו-חלקית זו כרלוונטית להערכה ולא להכרת תודה. אין זה מפתיע ששתי המשניות הרלוונטיות ב- GRAT מכונות שתיהן מדדי משנה "הערכה". ההגדרה בת שלושה חלקים מתקרבת למה שאנו רואים בכך הכרת תודה, כיוון שלפחות הגדרה זו כרוכה במוטיב שאליו אומרים שהזוכה הוא מכיר תודה (או הערכה).

למרות שה- GQ-6משתמש במילה "מכיר תודה" או "הכרת תודה", בשניים משלושת הפריטים המזמינים אנשים אחרים (הפריט הנותר משתמש ב"הערכה "), תת המשנה הרלוונטית של GRATמכונה" הערכה לזולת "למרות שהמילה" מכירת תודה "משמשת בנוסף להערכה.

נראה הגיוני לומר שאנשים שיש להם רגשות חמים כלפי מיטיביהם צריכים להיחשב להעריך אותם; בהתחשב בכך שאי הגומלין כאשר אפשר לעשות זאת מסמל חוסר הכרת תודה, ניתן לכנות אנשים הערכיים אך חסרי תודה. אין טעם לקרוא להם מכירי תודה אך חסרי תודה.

הדיוטות אינם מבחינים בין להיות מכירי תודה, להוקיר תודה ולהודות, כאשר "מאושרים" נחשבים גם הם לשם נרדף על ידי חלקם מורגן ואח '. (2014), למשל, גילו כי מכירת תודה, הערכה ותודה הם שלושת המרכיבים המרכזיים של הכרת תודה.

 למברט ועמיתים (2009) גילו כי "תחושה מאושרת" הוזכרה השלישית ברובם על ידי משיביהם, לאחר הערכה ותודה ולפני מכירת תודה. לכן אין זה מפתיע כי ה- GAC  (McCullough et al., 2002)מראה עקביות פנימית כה גבוהה (0.87) בין המונחים מכירים תודה, מעריכים ומודים כאשר המבקשים מתבקשים לתאר את עצמם באמצעות סולם ליקרט בן 9 נקודות הנע בין לא מדויק למדויק.

אולם כמדעני התפתחות, עלינו לדייק יותר בשפה בה אנו משתמשים. כפי שטען רוברטס (2004), "אם יהיה לנו מדע של משהו, מוטב שנבין מושג די ברור מהו הדבר הזה ונזהר לא לבלבל אותו עם דברים אחרים שקצת דומים לו" ( עמ '65). גוליפורד ואח '. (2013) טענה דומה לגבי חוסר הבהירות הרעיונית שהראו פסיכולוגים רבים שלקחו ללמוד את מה שהם מכנים תודה.

זו הסיבה שזה עוזר לשקול חוסר הכרת תודה כדי לעזור להבחין בין מונחים אלה, וכפי שהבהרנו, אי הכרת הטוב חלה בצורה המתאימה ביותר על אנשים שאינם מצליחים להשיב ברצון למוטבם.

טענו כי אי-הכרת תודה היא ההפך מתודה, אך לא הערכה או אושר. טענה חלופית הועלתה על ידי ג'ונסון ווד (2017), שטענו כי "הכרת תודה רצופה בחוסר הכרת תודה", רק נקודות הסיום על רצף אחד.   מנקודת המבט שלהם, ככל שהאדם בודד נמוך יותר ב- GQ-6, GRAT או GAC כך הם חסרי הכרת תודה.

עם זאת, קשה, אפילו מבלבל להבין מדוע לחלוק על אמירות כמו "יש לי כל כך הרבה דברים בחיי להודות עליהם", "אני מכיר תודה למגוון רחב של אנשים" (שניהם מה- GQ-6), "החיים היו טובים בשבילי", או "אני חושב שחשוב 'לעצור ולהריח את הוורדים'" (מה- GRAT) קשור בכלל לחוסר הכרת הטוב, בהתחשב בכך שנראה כי מונח זה שמור למשהו הנתון לגינוי מוסרי.

 אם הכרת תודה מוגדרת כסגולה, וחוסר הכרת הטוב הוא, אם כן, קקשור למוסריות, אין להשתמש בסולמות אלה כדי להעריך את הכרת הטוב כמעלה. עם זאת, מכיוון שהם מכונים סולמות "הכרת תודה" מתייחסים אליהם כאילו הם מודדים הכרת תודה. מנקודת המבט של מדעי ההתפתחות, זה צריך להיות הכלב הרעיוני שלוקח את התפקיד הראשי ולא את הזנב המבצעי.

סיכום

כאשר היא נחשבת כמעלה, הכרת תודה עשויה להיתפס כבעלת מבנה מורכב. ניתן ללמד ילדים צעירים מאוד להגיד "תודה", והורים רבים ברחבי העולם עובדים קשה כדי להבטיח שהם לא ייראו גסים כלפי מיטיביהם. סביר שגם ילדים יחושו רגש חיובי כאשר יקבלו משהו שהם רוצים. אבל הכרת תודה כרוכה בהרבה יותר מאשר להודות או להרגיש טוב; היא כוללת תיאוריה של המוח (נלסון ואחרים, 2013), הבנת הכוונה, פיתוח תחושת מחויבות מוסרית אוטונומית ועוד הרבה יותר ( McConnell, 1993). אריסטו שוב מועיל, עם הרעיון שלו לגבי חוכמה מעשית יומיומית.

ילדים צריכים ללמוד לא רק את התנאים שבהם יש להודות, אלא מה נחשב להכרת תודה מתאימה ומה נחשב לסמן של אדם מכיר תודה. למשל, הם צריכים להבין שכל אי התנהלות בהכרת תודה אינה מספיקה כדי שאדם ייחשב ככפוי תודה, כשם שהתגובה הבודדת המעידה על הכרת תודה לא תתייחס כראיה לכך שהמגיב הוא אדם מכיר תודה.

ילדים צריכים ללמוד לא רק את התנאים שבהם יש להודות, אלא מה נחשב להכרת תודה מתאימה ומה נחשב לסמן של אדם מכיר תודה.

למשל, הם צריכים להבין שכל אי התנהלות בהכרת תודה אינה מספיקה כדי שאדם ייחשב ככפוי תודה, כשם שהתגובה הבודדת המעידה על הכרת תודה לא תתייחס כראיה לכך שהמגיב הוא אדם מכיר תודה.

אפשר גם להודות כמכירת תודה (ברמה מופרכת) מדי, אם מתייחסים לכל טובה קלה או תפנית טובה כאילו התגשמו זה עתה רצונותיו הגדולים ביותר של הנמען. כמו קאר ואח '. (2015) שציינו, עלינו ללמוד לא להיות "לא מכירי תודה כשאנו לא צריכים להיות, או להודות בטעות במקרים שבהם אין הכרת תודה כזו".

כל זה לוקח זמן להתפתח (Annas, 2011; Tudge et al., 2015),מה שמסביר מדוע מספר חוקרים מצאו דפוסים ברורים של ביטוי סוגים שונים של הכרת תודה לאורך הילדות וההתבגרות. בחברות שונות, מתבגרים בני 14 עד 15 הם בעלי סיכוי גבוה בהרבה מאלו שצעירים יותר לפחות לומר שחייבים להשיב למוטבים עם משהו שמעניין אותם. מתבגרים, באופן דומה, נוטים יותר מילדים צעירים יותר לומר שלזכאיהם מוטלת חובה מוסרית לסייע למיטיביהם (Castro, Rava, Hoefelmann, Pieta, & Freitas, 2011; Mendonça et al., 2018).

במידה שאדם בדרך כלל מגיב כראוי למי שהעניק הטבות ומחפש הזדמנויות לגמול – או לפחות מנצל את ההזדמנויות כשהן מוצגות – בדרך כלשהי שתשמח את המיטיב, סביר להניח שהוא נחשב לאדם מכיר תודה. ובמידה שאנשים בדרך כלל לא מגיבים באופנים אלה, גם כשיש הזדמנות לעשות זאת, הם נאלצים להיות כפויי תודה. אולם אם האדם הוא ילד, יש לצפות לחוברים בתגובה של הכרת תודה; אך יש לקוות כי עם הזמן הילד ילמד להיות מכיר תודה.

עם זאת, הזמן לבדו אינו סביר לפיתוח הכרת התודה, וגם הקהילה התרבותית שבה גדל וגם העזרה והעידוד של מורים והורים נחוצים (Tudge et al., 2015). כפי שציין מורגן, גוליפורד וקאר (2015):

"לקחת הכרת תודה לדאגה מוסרית זה בוודאי להעלות אותה כאיכות או יכולת הראויה לטיפוח לטובת הפרט או לטובת הכלל" .

קאר (2013) הלך רחוק יותר: "ניתן וצריך ללמד הכרת תודה – ואנו יכולים לקוות כי הוא המחיר הפדגוגי היומי של כל הורים, חינוכיים ומיטיבים אחרים המעריכים את הערך האנושי המרכזי של סגולה כזו". זה בוודאי פירושו יותר מעידוד ילדים להגיד "תודה" בעת קבלת עזרה או מתנה, הערכת העולם הסובב אותם, או עיסוק בהתערבויות שלכאורה יש להן יתרונות אינסטרומנטליים בלבד.

 כמו כן, חשוב לעודד את תחושת החובה המוסרית האוטונומית של הדדיות. אולי ההתמקדות בחוזים ובצדק היא שמובילה חלק מהילדים והמתבגרים לתחושת זכאות – הורים ומורים עשויים להיראות כנדרשים לפרנס ולעזור לילדים, ולכן אין צורך בהכרת תודה.

באופן דומה, אם אנשים מרגישים שהעולם קיים כדי לספק את כל רצוננו, לא צריכה להיות תחושה שיש חובה לדאוג לכוכב הלכת. יש לנו אמנם התחייבויות, אך הן אינן מהסוג החוזי, אך הן צריכות לבוא מתוך תחושה מוסרית אוטונומית שהם הדבר הנכון לחוקק.

קאר והריסון (2018) הראו כיצד ניתן להשתמש בספרות כדי לעזור לילדים להבין הכרת תודה הנחשבת בדרך זו. יש גם עדויות לכך שהתערבויות שנועדו לעודד הבעת הכרת תודה סגולה יעילות במהלך גיל ההתבגרות.

אם ברצוננו לעודד התנהגות מכירת תודה אצל ילדינו (באמצעות שיח או התערבויות בבתים, בבתי ספר ובקהילה הרחבה) עלינו לבצע בחירות מכוונות לגבי איזה מבנה של הכרת תודה אנו רוצים לעודד. כדי להבהיר ציווי זה, לעסוק בניסוי מחשבתי פשוט כדי לדמיין את ההיפך – כיצד נוכל לעודד את ילדינו לא להיות כפויי טובה?

עוד בנושא...

מה ההבדל בין הכרת הטוב לאנשים להכרת תודה לאלוהים (ואיפה נכנסת הכרת תודה רוחנית)?
זה הולך להיות מעניין. אני עוסק הרבה בהכרת תודה אזרחית-חילונית ונשאלת השאלה איפה נכנסת הרוחניות, ומה ההבדל בין הכרת הטוב לאנשים להכרת תודה לאלוהים? שלושה...
מהי הכרת תודה? כפיות טובה מספקת את התשובה (חלק ראשון)
העיסוק של ימינו ב"הכרת תודה" מתעלם במידה רבה מההיפך שלה – להיות כפוי טובה. כתוצאה מכך, הכרת תודה כבר אינה ניתנת להפרדה ממבנים כגון הערכה...
המורשת המרגשת של תרגול התודה של דייוויד סטיינדל-ראסט
דייוויד שטיינדל-ראסט, דמות ידועה בתנועה העולמית לשיטות הכרת תודה, דגל זמן רב בכוח הטרנספורמטיבי של טיפוח הכרת תודה בחיי היומיום. מסעו, שחצה את תחומי המסורת...