דברים שכתבתי לביתי

החלטתי לשנות ממנהגי של מכתבים מהסוג המוכר.

אני שמח כל רגע בך. בהכרת תודה, במקום העמוק "שלה": אנו אומרים "כן" לחיים!. זה לא שאנו אומרים שהחיים מושלמים, ממש לא, יחד עם זאת ביומיום, כתרגולת יומית אנו מוכנים להסתכל על הטוב, לחפש את נקודת המבט של הטוב (זו עבודה) ולהסכים לומר לעצמנו שסך הכול מכאן ולכאן, החיים טובים.

אנו מוכנים לחיות את הקיים כטוב.

והחלק השני של הכרת תודה (כמו צעד משלים. בלעדיו זו לא הכרת תודה אמיתית) זה לראות שהמקור של הטוב הוא מחוץ לנו. המהות של הכרת טובה זה להסכים לראות בעומק…כמה אנחנו מקבלים מהסביבה מאנשים, קרובים ורחוקים, מהיקום טבע ויש כאלו שמאלוהים או כל דבר. שמחוץ לי.

זה להסכים.לחיות בהבנה שאני תלוי. לראות ולהסכים לתלות שיש בנו לאחרים, משהו או מישהו.

והחיפוש המתמיד, תמיד, הוא להסכים לשאול את עצמי על מה אני מכיר תודה? והאם אני מוכן להכיר תודה?

בטוב לנו יחסית די אפשרי לשאול לתהות ולהכיר תודה. 

ברמה הבאה, של עוד מדרגה זה להכיר בטוב של ההזדמנות של האפשרות… גם בתוך הקושי או האתגר או הנסיגה. לשאול האם אני מוכן להכיר בטוב ואז לחפש אותו. גם בתוך מסך.

זהו מקום לעמוד בו בחיים. מקום להכרת תודה.

יאללה תמשיכי להיות מורה שלי. גם אני הולך בדרך חדשה. 

גו בייבי גו

לכי תעשי טוב בעולם. חפשי את הטוב. 

יש הרבה קיים טוב. ובעיקר טוב בקיים.