Screenshot_20200908-094457.jpg

דברים שכתבתי לביתי

החלטתי לשנות ממנהגי של מכתבים מהסוג המוכר.

אני שמח כל רגע בך. בהכרת תודה, במקום העמוק "שלה": אנו אומרים "כן" לחיים!. זה לא שאנו אומרים שהחיים מושלמים, ממש לא, יחד עם זאת ביומיום, כתרגולת יומית אנו מוכנים להסתכל על הטוב, לחפש את נקודת המבט של הטוב (זו עבודה) ולהסכים לומר לעצמנו שסך הכול מכאן ולכאן, החיים טובים.

אנו מוכנים לחיות את הקיים כטוב.

והחלק השני של הכרת תודה (כמו צעד משלים. בלעדיו זו לא הכרת תודה אמיתית) זה לראות שהמקור של הטוב הוא מחוץ לנו. המהות של הכרת טובה זה להסכים לראות בעומק…כמה אנחנו מקבלים מהסביבה מאנשים, קרובים ורחוקים, מהיקום טבע ויש כאלו שמאלוהים או כל דבר. שמחוץ לי.

זה להסכים.לחיות בהבנה שאני תלוי. לראות ולהסכים לתלות שיש בנו לאחרים, משהו או מישהו.

והחיפוש המתמיד, תמיד, הוא להסכים לשאול את עצמי על מה אני מכיר תודה? והאם אני מוכן להכיר תודה?

בטוב לנו יחסית די אפשרי לשאול לתהות ולהכיר תודה. 

ברמה הבאה, של עוד מדרגה זה להכיר בטוב של ההזדמנות של האפשרות… גם בתוך הקושי או האתגר או הנסיגה. לשאול האם אני מוכן להכיר בטוב ואז לחפש אותו. גם בתוך מסך.

זהו מקום לעמוד בו בחיים. מקום להכרת תודה.

יאללה תמשיכי להיות מורה שלי. גם אני הולך בדרך חדשה. 

גו בייבי גו

לכי תעשי טוב בעולם. חפשי את הטוב. 

יש הרבה קיים טוב. ובעיקר טוב בקיים.

עוד בנושא...

המורשת המרגשת של תרגול התודה של דייוויד סטיינדל-ראסט
דייוויד שטיינדל-ראסט, דמות ידועה בתנועה העולמית לשיטות הכרת תודה, דגל זמן רב בכוח הטרנספורמטיבי של טיפוח הכרת תודה בחיי היומיום. מסעו, שחצה את תחומי המסורת...
הנפש הפצועה של הכרת התודה
הנפש פצועה. המילים בודדות. מתבלבלת עם כאב, וכעס, ובלבול. וחוזר. יש כאלו שנפשם לעד תבכה אובדן קרובים שנפשם מצולקת קהילות שליבן שרוט מבלים שגופם קפא....
רוחניות חילונית: על הכרת תודה קיומית ו"חשיבה על ברכות כמתנות"
המושג רוחניות חילונית הוא מושג חדש יחסית, אך הוא צבר פופולריות במהירות בשנים האחרונות. זה נובע בין השאר מהמספר ההולך וגדל של אנשים שמחפשים דרכים...