יש לי ילדה בת 24.
כשלקחנו אותה לגן, בגיל 3 דאגנו איך הילדה העדינה שלנו תסתדר.
עם השנים גילינו שהביישנות הצמיחה נחישות,
גידלה נערה, אישה בעלת אישיות מיוחדת,
מזקקת את החיים, חיה.
"נגעת-נסעת" אנחנו קוראים לזה.
במקומות אחרים הקוד הוא: "שגר שכח".
כשהיא בוחרת "משהו" זה קורה,
כשהיא מחליטה, היא בפעולה,
כשהיא בתנועה – יש הגשמה.
כשהיא נעצרת, היא גדלה.
וזה כוח. כוח שיש לה. והיא בונה.
ואנחנו זוג הורים.
24 זה מספר גדול, מעכלים, מאושרים,
עבודה משותפת שנותנת פרייה עם השנים.
ביטחון, מלאות בילד שלך שיצמח, ויבחר ויחיה.
מה להחליט? איך לבחור? באיזה כיוון של קריירה..לימודים…זוגיות..?
כל עוד אנו עטופים באהבה
ואנו עוטפים בהכרת תודה,
יש בנו הכול.
יש לי ילדה בת 24.
