הגוף נתן לי את זה.
הגוף נותן לי לישון ולישון ולישון
הגוף נותן לי. לקלוט להכיל
להירגע.
תודה לך גוף שאתה מכיר אותי
אני מכיר לך תודה שאתה יודע אותי,
שלם
תודה לך גוף שאתה יודע. לתת.
לגעת.
לגעת שלי. זה במילים.
חלון לים האגאי |
נוגע במילים הכתובות
נוגע במילים המדברות
נוגע במילים, בעיניים
נוגע במילים בתמונה
במילים שהחיים נתנו לי
והן נותנות בי חיים
בנשימה של מיכל
בתנועה של אילנית
בשמחה של אסתר
ברכות של סיגל
בחיבוק של דני
בפנימיות של יפית,
רבדים רבדים
בנעורים של בר
בחיוך של חן
בעיניו הפקוחות של שי
בטוב של אלעד
בצחוק של סוזי
בהכלה של רונאל
בריקוד של הילה
בחן של חן, במשמעותיות שלה
בחיבור של מישל
במתיקות של אטל
בנועם של דפנה
במקצועיות של נמרוד
בקלילות של רוני
בצניעות של זיו
בלהיות של ליאור
באור של מירב
אז הגוף שלי נותן לי לקלוט, לנשום, להכיל.
נותן.
את התנועה
את המקום
את הסומא והסומה
את הריקוד
המילים שנאמרו.
המילים שלא נאמרו
את הים
את גינת הירק
את הלימונית.
את ציקי ורן,
והגוף פוגש את מיקי,
אז הגוף שלי נותן לי להשריש להטמיע, לקבל ברוך
ןעכשיו גם הראש.
כעת, באות מילים.
ורגע אחד..
רגע אחד לפני המילים. באים אנשים.
ומה שעושה את המקום
זה אנשים
מה שעושה אותי
את החוויה, את מי שאני,
האנשים.
המגע.
וכן..חלום של מיטה,
מגע בלבב פנימה.
(*) נכתב בזכות כל אותם ואותן אנשים. בין שתקראו או קראתם אני מכיר לכם תודה ודלתי פתוחה. תודה לכם.
(**) במידה ויש המעונינים מכל עניין שהוא, בין שקיימת סיבה, מכל סיבה או ללא סיבה – להסיר שמם – ניתן לשלוח לי למייל [email protected] ואסיר מיידית.