מהו כוח הכרת הטוב?

"הכרת הטוב" אומר הרב קוק, "זה האדם  באמת.  אדם הוא זה הקם בבוקר, ואומר ראשית: "מודה אני".

מה זה מודה?

מודה זו המילה הראשונה שעל האדם, לשאת בפיו. מודה מלשון מכיר. מודה מלשון הודיה. מודה מלשון מכיר בטוב. הכרת התודה אינה רק לאל, אלא לכל הקיים, לכל מה שקיים, לכל מה שטוב בעולם, שעוזר לנו לתפקד. לכל דבר שקיים בעולם.

הרב קוק אומר שה"אני", הוא מתוך שהאדם מוצא את עצמו, בעצמו.

האדם, חוזר לעצמו, שב לעצמו.
ואם מדברים על לחזור בתשובה, זו הכוונה. קודם כול שהאדם חוזר לעצמו, להיותו אדם, אנושי, שלם, פגיע.
(ולחזור בתשובה אינה קשורה לדת. אלא לערכים. למהות)

עצמי זה מלשון עצמה, עוצמה.

עצמו זה העצמות של האדם, זו המהות של האדם.

אם האדם יסתכל ב"אני" שלו, על העצמות שלו, נניח מבחינת הצד החומרי, או מבחינת הממון שלו, הכבוד, או פיזית בבחינת הגוף שלו, נוא יכול לשקול לשאול את עצמו "מי זה אני הזה מול כל הבריאה??
"האני הזה", אני מול כל הבריאה בטל בשישים.
אם נעמוד מול הר גבוה, ודאי נראה שמשקלו וגודלו של הר אחד יחיד למולנו הוא עצום, ואנחנו..אולי 70, 80 ק"ג.
אפילו כדי לתאר כוח או מהירות אנו אומרים" כוח סוס", ולא כוח אדם, וזה רק כסות קטנה מתוך כל הבריאה ומה שקיים.
בתוך המסות הללו אנו פירור..שבריר.

"האדם באמת זה הנשמה שלו".

ובמה מתבטא העניין הזה של הנשמה שלו (של האדם)?

בהכרת הטוב. הכרת החסד.
הכרה.

מדוע ברא האלוהים את האדם? על מנת להכיר בבוראו. לא כי בוראו זקוק להכרה זו, אלא שדרך הכרה בטוב השם, כבוד השם, מגלה האדם את כבודו וכבוד הבריות, הטבע, היקום סביבו.

דרך הכרה בטוב, בקיים כטוב, משמע בין אם בטבע, בבריאה או באל; במשפחה, בסביבה, הכרת תודה למה "שמחוץ לי" היא כלי עבודה עבורנו. ביום יום. כלי חילוני-אזרחי-ערכי. עוד לפני שהוא דתי.