כאשר ביקשתי מהנוכחים בסדנאות לטיפוח אורח חיים של הכרת תודה, לשתף כמה שיותר מחשבות שהם זוכרים במהלך היממה או הימים האחרונים, או מחשבות שעסקו בהם, עלו תוצאות אותן חילקנו ברבות הזמן בעיקר לתחומים הבאים:
על סמך מחקרי הכרת תודה בעשור האחרון, בדגש על הממצאים של ד"ר מייקל מקלוגן מאוניברסיטת מיאמי ופרופ' רוברט אמונס בשנים האחרונות ובעבודתי בשנים האחרונות עם תלמידים, מאומנים וקולגות, מצאתי שהחלוקה הנושאת חוויות מחשבותינו ביומיום, חוזרת על עצמה ב 3 קבוצות עיקריות אלו…אפשר רק לנחש כמה אחוזים ממחשבותינו מוקדשות לשתי הקטגוריות הראשונות..וכמה נמצאת בקטגוריה האחרונה…(נסו את התרגיל הזה..!)
![]() |
טיפוח אורח חיים של הכרת תודה = תרגול מעשי, תרגול מעשי, תרגול מעשי (…ועוד קצת תרגולת) |
התועלות שנתגלו בקבוצות הכרת התודה ואצל תלמידיי היו קבועות ומעודדות. אנשים מכירי תודה הם אופטימיים יותר, אנרגטיים יותר, נלהבים יותר מהחיים. עצם העיסוק באבחנה הכרת תודה, בהצפת המודעות להערכה והכרת הטוב, גם ב"רגיל" וגם ב"קשיים", יוצר אצלם מיקוד אחר.
תלמידיי מעידים שהכרת תודה מתמשכת, זו הבאה עם תירגולת, שמה אותם במקום שהם נחושים יותר (זה לא אומר שקל להם יותר, אך האתגרים באים עם פחות תלונות), הם יותר סקרנים וממלאי פליאה, ויש בהם יותר אופטימיות ויותר נכונות לשמוח גם "שיש סיבה לשמוח" וגם אל מול מה שיש.
את הסוגיה הבאה, אולי הרמה הגבוהה ביותר בהכרת תודה שמצאתי, חלקו שותפיי לתהליך, תלמידים וחברים, אשר חוו בן יחיד שעזב אחר כלה לחו"ל, בעל שמוצא עצמו גרוש טרי, מנהל שמזה חודשים אינה מוצא עבודה. השיתופים הורו כי אנשים מכירי תודה, משמע אנשים אשר פועלים לטפח חיים של אדם מכיר תודה, שמתרגלים את הכרת הקיים כטוב, בין אם כגישה רוחנית-דתית ובין אם כאימון פרקטי, אזרחי – אשר חווים או חוו אובדן, בעת מחלה או גירושים, פרידה או קושי אחר – יציבים יותר. הכוונה ב"יציבים יותר" – הם משתקמים מהר יותר, בריאים יותר. הם חוזרים מהר יותר מהריבאונד: שהם עומדים באתגרי החיים כולל משברי חיים וטראומות.
מחקרים אומרים מה שחבריהם של אנשים המטפחים אורח חיים של הכרת תודה, מדברים עליהם. חברים ומשפחה יאמרו עליהם שסביר שהם יעזרו יותר ויסייעו לאנשים אחרים.
תועלות נוספות הן שיש בהם פחות קנאה באנשים אחרים ונטייה קטנה יותר להשוות או להתלונן. הם פחות חומרניים, וזה לא אומר שהם לא משיגים את המטרות. נהפוך הוא, מחקרים מוכיחים כי אנשים אשר נמצאים בספקטרום הזה של הכרת תודה מתמשכת מגלים התקדמות גדולה יותר ביחס למטרות שלהם, מחשבתם מפקוסת יותר וסביבת החיים שלהם וחייהם פחות עמוסים.
גם מבחינה חברתית מחקרים צפו שיש להם יותר קשרים משפחתיים, הם מרגישים מוקפים באנשים ועם ביטחון סוציאלי גבוה גם אם מספרית לא בהכרח יש להם יותר קשרים, ואנשים בסביבתם נוטים לומר שהם חברתיים.
אז אם כל כך טוב, מה מונע מרובנו לחיות שאנו מכירי תודה,
כולנו "דלוקים" על הרעיון, ויחד עם זאת מפתיע כמה אנחנו לא מכירי תודה.
בסופו של עניין, אנו עומדים מול קונספט. שהוא "נגד הטבע" שלנו…לשרוד, לדאוג, להשכיח.
הכרת תודה דורשת. התכוונות, תרגולת, ללכת נגד האוטומט שלנו, לוותר על תלונה, טינה, כעס, מרמור, תרעומת – ולוותר על הדרך שבה גדלנו ש"הכול תלוי בנו", שאנחנו בשליטה.
24/10/2015