מוות רוחניות והכרת תודה

מוות והכרת תודה

מוות והכרת- כיצד אפשר לקבל את המוות ובאותו זמן להיות אדם מכיר תודה?תודה

אני רוצה לשאול אותך שאלה מאוד אישית: מה יקרה לך כאשר אתה תמות?

כך נשאל דיויד שטיינדל-ראסט בסדרת ראיונות על מוות ורוחניות Death & Spirituality
שטיינדל-ראסט, "דבר אחד שאני צריך להגיד, זה שאני לא יודע".
נזיר בנדיקטי-קתולי. מה לי ולו? הרבה. שטיינדל-ראסט הוא הוגה, פילוסוף, איש מעשה, שמשוחח הרבה על טיפוח אורח חיים של הכרת תודה והקים קהילה המבססת את חייה על חשיבה מהמקום של הכרה בטוב.
אם בכל אופן, אני נאלץ לתת את ההערכה הטובה ביותר שלי, אז אני אנסח זאת כך: בעצם אנחנו מדברים בחיים על זמן. ואם אני נשאל מה יקרה אחרי שאני אמות? הזמן. ייפסק, הזמן ייפסק. 
אני איני נוהג להשתמש בביטוי אחרי המוות או חיים אחרי המוות. אני מדבר על מאחורי המוות, או "מעל המוות". כל חיינו אנו מתייחסים לזמן, מה שהיה בזמן, העבר, מה שיהיה, בעתיד.
כאשר מתים יש משמעות רק לדבר אחד. ל"עכשיו". ל"הווה". כך גם בחיים, כאשר אני בהווה. אין משמעות לחיים או מוות.
מה שאני יודע לענות אם ישאלו אותי, "מה נשאר אחרי המוות", זה שנשארת האנרגיה שנוצרה בחיים, היא שנשארת. 
אז השאלה שצריכה להישאל בעצם היא "איך אני חי?". עכשו. ולא מה יקרה שאני אמות…כי כשאני מת, האנרגיה של שעשיתי, של ההשפעה שלי, היא שנותרת בעולם, היא זו שמשפיעה אחרי מותי, מתוך מה שעשיתי. בחיי.
שבועיים לפני שאבי נפטר אני כותב את "הכרת התודה למישהו, מה יקרה אחרי שתמות, הווה וחשיבה תוצאתית ה 12 באוגוסט 2015". את ההשפעה שלו, את הדרך בה אני מקבל את הליכתו, אני מעצב, מבלי לדעת.
אז על השאלה שנשאל האח דיויד עניתי: "זה לא על מה שיקרה שם. זה על מה אני עושה. פה. כאן ועכשיו".
David Steindl-Rast דיויד שטינדל-ראסט , רוחניות והכרת-תודה
מוות, אבלות, כיצד להכיר תודה אל פני המוות, הכרת תודה וצער

עוד בנושא...

כיוונון הכרת התודה: כלי שימושי לאתחל מחדש את היום גם בימים של ירידה במצב רוח ואפילו בבאסה ודיכאון.
האם הפרקטיקה, העבודה היומיומית של טיפוח מכוון, מתמיד (כמעט אמוני) של הכרת תודה ברמה יומית עובדת? אני עונה על זה לעצמי בעצמי בשאלה אחרת: האם...
מיהו אדם מכיר תודה (ומהו אורח חיים של הכרת תודה) ביהדות ולפי המקורות
 אחד הדברים שאני מתמודד עימם כל בוקר, כל יום, במהלך היום, בעליות ובירידות של החיים זה "מיהו אדם מכיר תודה", אותו אחד או אחת שעובד...
היה טוב ולא ידענו כמה
המשפט שלך היכה בי. הולך איתי כל יום בימים באחרונים "היה טוב ולא ידענו כמה..". שלחתי לילדים, לליאת. ביקשתי שיעצרו דקה. 4 חודשים אחורה בזמן, שנסענו דרומה,...