וידמן רפאל, רפי |
עם השנים זה נהיה אחר.
שנכנסתי להיכל יד לבנים, בתום הטקס, אני בוחר ברפאל, אולי העיניים, המבט הילדי
מחליט להתמקד, באחד שאיני מכיר, ללמוד על חייו, לתהות עליו, עיני מוצאות אותו בין עשרות התמונות.
במגירה באולם יזכור, לא היה דבר שמרמז על מעשיו, הוריו, אולי ילדיו
הוא נולד בירושלים, וגר בירושלים ושאלתי את עצמי מה הוא עושה פה בהוד השרון
ואז ראיתי רפי, בן צפורה ואליעזר, נולד ביום כ"ה בסיון תש"ו (23.6.1946), בעיר ירושלים, ממש באותו הזמן שאבי, מגיע באוניה, באמצע מאי ארבעים ושש, לארץ ישראל. ובעיר שעליה לוחם אבא שלי, כחייל עברי לאחר המלחמה, נולד.
בשלהי יולי 1964 הוא מתגייס ואני, באותה שנה, גח כולי לעולם, בחורף 1964, ינוקא, בעודו מצטרף לגרעין הנח"ל, "לנגב".
האיש מסיים שירות ב 66, עובד בעסק המשפחתי, דור שלישי בחברה. לוחם לשחרור ירושלים תחת מוטה גור, לומד, מצטיין, מילואים, מתחתן, הורה, רודף בבקעה, בונה עסק, לוחם בסיני. מת במלחמת יום-הכיפורים.
כשרפאל וידמן, שאיני מכיר, נהרג. אני הולך לכיתה א'.
אולי הכרנו יותר עכשיו. הכרת תודה אינה במקומה. אולי ההכרה שיש, והיה, ועודנו. שהינו עבור משפחתו ממשי, ועבורי עכשיו הוא.
נזכור? |