לפני 7 שנים התחבר בי משהו, המחשבה והרצון התחברו, הייעוד והנפש השלימו. סבי שלא זכיתי לפגוש ואני נקשרנו; הסליחה והיהודי שבנפשי הכירו; האגו ואהבת האדם התוודעו שוב.
כמה שנים קודם כתבתי משפט לעצמי. עתה, הוא ניעור בי: "הצלחה בחיי עבורי, היא" כך שרבטתי באותו נייר מקומט "שכל אדם ואדם בסביבתי יישאר מוקר ומוערך, ושבכל אינטראקציה בחיי, אביא את הכרת התודה".
לימים התחלתי לחקור את הכרת התודה, חום-יום. מחפש לעומקה את הכוונה האזרחית, הדתית, היהודית, היומיומית. טיפחתי גישה של הכרת תודה כאורח חיים, כדרך, כרגש, כאמונה, ככח מעורר.
מאז איני מרפה.
מידי יום ב 7 השנים האחרונות, אני עוצר בחורשה או בגן מול הבית, בטבע, מול המחשב או בצד הדרך עם האוטו – ומכיר תודה במילותיי שלי- במלל, באומר, במחשבה ובדבריי, 5 דקות, עשר, או שלוש דקות, סוקר, נוכח.
במדגרה שלי – לומד, חוקר, מטפס עוד מדרגה,. בעיקר עדיין לומד, עושה עבודה יומית.
לימים, זכיתי לפגוש אחרים, להזמינם ולשתפם, ביחידות, בקבוצות, במשפחה ובעסקים, להביא קרובים ורחוקים לשוחח על הכרת התודה, להכיר בטוב בחייהם, כאורח חיים.
ריגוש ואור נופל לידיי כאשר קראתי את ספרך ב"שעריו התודה".
כמה משפטים ונקודות מבט בספר- נקשרו כחוטים של חסד סביב ליבי, כאילו חיכיתי שגרוני שלי, יאמר אותם. ותודה על המתיקות הזו.
הבנתי שהזכות של היותי כאן היא להפיץ את חוכמת הכרת הטוב, את חוסן הכרת התודה. בדרכי.
יש לי את פירושיי שחברתי, משנותיי שבחרו אותי, מקרוב ומרחוק. חלקן מאנשי מדע, חלקן ממורשתנו העשירה, חלקן מתרבויות רחוקות.
כבודו עוסק לרוחב בנפש ובעשייה, באמונה, בשלום, באהבה, בדעת, בכל גווני הקיום.
זכיתי אני להיצמד לגעת בשולי גלימת חכמת החיים, לאמץ לי את הכרת התודה. הכרת תודה כדרך חיים, לטפח אותה ביומיום, לשנן אותה ככוח התגברות על הקושי, האתגר, לאחוז בה באדיקות כמתנת חיי.
זכיתי להבין ולספר כמה מסיפוריי חיי
לפני שנתיים כתבתי לעצמי מכתב דימיוני אותו אני מקבל מכבוד הרב, ובכוונה יוצרת מציאות זכיתי להתרגש ולכתוב כך:
האם כוונה כוחה ביצירת מציאות?
אשמח ואתכבד לבקר את כבוד הרב או להזמינו לביתי,
בהערכה,
פיני שטרנשוס
0544-939614
