מדוע דווקא הכרת תודה – על הקשר לאושר ואיך זה עובד על המוח שלנו
מחקרים רבים מראים את הקשר בין בין הכרת תודה לאושר. מדוע? כריסטיאן קרטר, חוקרת, סוציולוגית ומומחית לאושר, סיימה את הדוקטורנט שלה בברקלי, וחולקת בעבודתה טיפים ונקודת מבט כיצד לגדל ילדים מאושרים.
טוב לא מעט מחקרים מדברים על הקשר שבין הכרת תודה לבין שמחת חיים ושביעות רצון. נשאלת השאלה מדוע. כריסטיאן קרטר מציגה 3 סיבות מרכזיות אותן מצאה בעבודתה:
א. הכרת תודה מקושרת לערך-עצמי, לשווי העצמי. כשאני מכיר תודה, אני מעריך מישהו שעשה למעני או יצר משהו עבורי במכוון או שלא במכוון, אני מגדיל את הערך שלי.
ב. הכרת תודה היא באמת רגש חברתי. כשאני אסיר תודה, אני יותר מקושר אל האחר, וההפך. הכרת תודה היא תמיד לאחר או משהו מחוץ לי. ושמחה ואושר קשורים קשר מובהק לחברתיות, חברתיות על-פי כל המחקרים מובאת כ"חומר" שממנו אושר עשויה, אז אם הכרת תודה מגדילה את הקשרים החברתיים שלנו, היא נוטה להגדיל את אושרנו.
ג. המוחות שלנו הם פילטרים ענקיים, ואנחנו לא יכולים לעכל את כל הידע והמידע הבא עלינו, לכן אנחנו צוברים מה שבא קודם. מח האדם, מביא באופן מובנה, אוטומטי, קודם את המחשבות של הדאגות, תלונות ומרמור, וכאשר אנו מתחילים להכיר תודה (באופן מובחן), אנו מאפשרים למכונת הפילטרים הזו, לקבל ראשית את הברכות וההוקרות, והן צפות למעלה. כך כשאנו מכירים תודה, כשאנו מתרגלים את הכרת התודה ביומיום אנו פחות רואים את הדברים המעצבנים.
דרך מעניינת לבחון את איך עובד המגה-פילטר שלנו הוא לבחון מחקר שבה סטודנטים מתבקשים לשחק עם מה שכולנו מכירים כמשחק טטריס. שוב ושוב, ועוד פעם ועוד. כולנו מכירים את הטטריס – בהן על השחקן לכוון צורות המורכבות מקוביות בצבעים שונים. שעלינו לסדר בתחתית המשחק.
מה שהחוקרים גילו שככל שהנחקרים שיחקו יותר, הם יותר נטו לראות צורות מרובעות ומלבניות בחייהם, בהתנהלות היומיות שלהם, בכל מה שהם עשו, אז הם הלכו לחנות מכולת וזכרו יותר צורות מרובעות בכל, בקופסאות הגבינה, בדגני הבוקר וכן הלאה.
בדיוק כך עובד המוח שלנו, הוא מתרגל למה שאנו מרגילים אותו ומוכן לראות את הכרות התודה, הברכות והמתנות של חיינו, אם רק נעניק לו את משחק הטטריס הזה.
המשפט שלך היכה בי. הולך איתי כל יום בימים באחרונים "היה טוב ולא ידענו כמה..". שלחתי לילדים, לליאת. ביקשתי שיעצרו דקה. 4 חודשים אחורה בזמן, שנסענו דרומה,...
