תפריט
בהכרת תודה בשונה מהערכה או הוקרה יש מימד של התנייה, היא לא ברורה מאליה, יש צורך בהתגברות על משהו. בהערכה אין שום התנייה. יש לשים ערך או ייקר או כבוד, כמות שהוא ללא שיפוטיות, לא חובה לשים רגש. פשוט לשים ערך. לתת מקום.
בהכרת תודה אני צריך להתגבר או לראות שהתגברתי על משהו שלא ראיתי, או אני לוקח כמובן מאליו, או משהו שאני מוותר שמגיע לי או לא מגיע לי. בהכרת תודה אנשים עושים שימוש בראייה של התגברות על קושי או תלונה או מרמור. בהוקרה אנו נוכחים לערך מבלי שיפוט או דעה, אנחנו גם לא חייבים להסכים או להצדיק. רק לתת ערך.
אחת השאלות הנשאלות היא מתי להשתמש בהכרת תודה ומתי להשתמש במילה "אני מעריך"?
יש לא מעט קווים מקבילים בינהם. ומתי בעצם לעשות שימוש במילים "אני מכיר לך תודה" ומתי בביטוי אני מלא הערכה או "אני מעריך אותך" על משהו או עבור משהו. מה שחשוב זה להיות בחוויה הזו, יש יאמרו באנרגיה של הכרת תודה והערכה ואז לעשות את השימוש במילים שבאות באופן טבעי לסיטואציה או להרגשה שלנו. ופחות השימוש המדוייק במילה הזו או הזו.
שתני הביטויים מניעים אותנו קדימה, בהסתכלות חיובית, ערכית, הפוכה מכול מרמור או טינה או כעס, תלונה וכיוב'. באנגלית אפשר לומר שבהכרת תודה אנו מכירים שאנו מתגברים על משהו (Overcome) ובהערכה אנו מתייחסים למה שיש, על מה שיש, שמתקיים (That has become).
