מודה אני לפניך חי וקיים ומכיר תודה

בין מודה אני, הכרת הטוב ולהיות יהודי

מתוך ההרצאה: מודה אני לפניך מלך חי וקיים – ההודאה כיסוד העצמיות של הרב דב ביגון

המילה הראשונה שיהודי אומר בבוקר זה מודה. הרב קוק בעולת הראייה מסביר מה זה מודה. מודה זה "הכרת הטוב". מודה מלשון תודה. מתי אדם אומר תודה מכל הלב. כשהוא מכיר בטובה. אז זה דבר ראשון. 

אדם צריך לקום על צד ימין להכיר בחסדי השם, עולמו של הקדוש ברוך. ב"מודה אני" זה גם פעם אחת הכרת הטוב, וגם פעם שנייה "מודה על האמת". זו היא האמת. הכרת הטוב זו הכרת האמת אומר הרב קוק.

הדברים האלו מלווים אותנו כל היום, הכרת הטוב והמידה החשובה ביותר לאדם היא  הכרת הטובה. ואדם כפוי טובה, דהיינו שלא רואה את הטובה, יש לו עין לא טובה על העולם, על החיים. הוא פסימי . והיהודי מתחיל את יומם מהכרת הטוב. בהודיה.

ומה מקורה של המילה יהודי. בשם יהודי זו המהות שלנו. המהות שלנו זו מהכרת הטוב, אנחנו לומדים את זה מיהודה כי לאה קראה את שמו יהודה שקידשה אותו בשם ואמרה: הפעם אודה את השם.

ואם אנחנו רוצים למלא את נשמתנו באמת אנחנו צריכים ללמוד את הכרת הטוב, זה מה שאומר  הרב קוק: טוב לומר תכף בקומו מודה אני. תודה רבה על כל מה שיש, על כל המציאות, על היכולת לראות בה את הדברים הטובים.

במהלך היום אנו חוזרים שלוש פעמים על האמירה מודה אני. מדוע חוזרת המילה מודה, מודה ומודה כל כך הרבה פעמים. קודם כול תגיד תודה רבה שקמת, לא ברור מאליו, גם בברכות השחר וגם בכלל בחיים. לנו נדמה שזו שחובת המציאות שנקום, אבל זו ממש לא חובת המציאות זו אפשרות המציאות. זה לא מוכרח המציאות. על כל נשימה ונשימה תגיד תודה. יש אנשים שהולכים לישון ולא קמים בבוקר. רק מי שהיה במצב כזה שסופר נשימות, אדם חולה או בסכנה מוכן לומר ביתר שאת מודה אני? לכן זו מידה מאוד חשובה. היא מבטאת את המהות שלנו.

תסתכלו מה המחשבה הראשונה שאתם קמים איתה בבוקר. מה הטוב? חבר שלך או אמא שלך העירו אותך. השעון העיר אותך. תכיר בטוב. הלכתי ובדרך אמרה לך השכנה שלום, תכיר בטוב, יש שמש נעימה בין העננים..טוב…וככה תכיר בטוב.

אז זה חסד גדול מאוד שאתה קם בבוקר. השגחה פרטית של הבורא, אבל יותר מזה אתה צריך  להכיר בטוב. ככה בעולת ראיה: מודה אני. מה זו המילה "אני". מישהו פעם שאל מי אני? מי זה באמת האתה הזה? מי זה האני הזה? האני הזה זו הכרת הטוב. הגוף של האדם זה לא האני, הגוף זה כלום, בעולם החומרני, עולם החומר, האדם הוא פירור שום דבר, אתה הגוף שלך זה כלום, אבל בהכרת הטוב, אתה נזר הבריאה, זה האני האמיתי של האדם באשר הוא אדם זה להכיר בטוב להכיר ברצון הטוב של הקדוש ברוך הוא, זה האני לכן הוא אומר מודה אני. אז אני באני באמת. לכן כל החיים מי שהוא חי אומר תודה. כל החיים יהללוך סלע. מי שלא יודע להכיר בטוב בחסדים, נשמתו מתה.

אז מי זה האני הזה. אני זה חוזר בתשובה. אני זה שהאדם מחזיר את עצמו בעצמו לעצמו. וזוהי הכרת התודה.

הכרת הטוב זו מהות העם היהודי. יהודי שלא מכיר את הטוב, הוא בחושך, הוא בדיכאון.

הכרת הטוב זה דבר שצריך להתרגל אליו ולא להתרגל אליו. לילדים קטנים נותנים סוכריה. ושואלים אותם מה אומרים. תודה. אבל ההרגל הזה בורח, נעלם. וצריך לתרגל לראות את הסוכריות של החיים.

מודה
ראשית ההופעה של צהלת החיים מביאה עמה את השמחה העליונה בחדות הקודש, שהיא מתבטאת בכל מלא הודה בבטוי "ההודאה". הכרת התודה לאלהי עולם, אדון כל המעשים, המחיה חיים בטובו, היא אוצר הטוב, הכולל בקרבו את כל התוכן של מילוי החובה וכל התוכן של העידון הרוחני ממלוא תנובת האהבה בחוברת, והנשמה מתנהרת בה ומתמלאה אורה ושמחה. ההוראה הלשונית של חובת

הודאה, בבטוי "מודה" ביחוד, משותפת היא להודאה מגזרת ת ו ד ה, הבאה מתוך הכרת הטובה של
המיטיב, ומגזרת התודות והודאה על האמת. והדברים מתאימים זה לזה. צהלת החיים הראשונה,
הפוגשת את האדם בהקיצו משנתו ומוצא הוא לפניו עולם מלא וחדש בכל מלואו וטובו, היא מרימה
את אור השכל הפנימי להכיר את אור החיים וזיוו ביסודו, ותחת ההשקפה העכורה החמרית, שהיא
מוטבעת בטבע הבשר, מתעלה הרוח להשקפה אלהית צחה, לראות את נשמת אור חי העולמים ביפעת
מפעלה. והאדם ברגש תודתו מודה הוא על האמת, ומקיים את עומק אמת תה של ההכרה הרוחנית, ומעיד על כל אור החיים והיש, שהוא נובע כלו ממעין הטוב ומקורו, ממקור חסד עליון, המשפיע שפעת חיים לכל המון עולמים וכל יצוריהם.
  
אני
האדם מוצא את עצמו בעצמו, ע"י אור החיים האלהיים המופיעים בקרבו, הממלאים אותו ברוח הטוב
של רגש התודה של הכרת הטובה האלהית והבטאתה. כי במה נחשב האדם בחלישות כחו, באפסיותו
וזעירותו, נגד כל היקום הגדול והעצום, וכחות הבריאה האדירים והנפלאים העוטרים אותו, מרוב שממון לעומתם אובד האדם את תוכן האני שלו. אמנם בהאיר עליו אותו האור של הכרת הטובה האלהית, וכל הסעיפים הקדושים כבירי עז הקודש שהיא מעירה בקרבו, אז בא הא דם להכיר את גדולת ערכו, את אניותו והעדר בטולו בכללות ההויה, ומוצא את עצמו מאושר לומר בפה מלא: אני.
  
לפניך
ההארה הראשונה של הקדושה היא ההופעה היותר זכה, היותר רוממה ומשוגבת, והיא באה לאדם
כשמכין את גבורת נשמתו לקבל את הא ורק הטוב הזה תיכף בהתעוררות הראשונה, בהרגישו
 בקרבו את רוח החיים של הערות והקיצה. אז מצטירת לפניו הגדולה האלהית הנוכחית מכל מלא המון עולמי עד ומכל מקורותיהם החיים, והוא מוצא את עצמו מצוי נוכח פני אל עליון, ובאהבה עליונה וחבת מתיקות ידידות קדש אומר את הבטוי האדיר המלא עז קודש קדשים: לפניך.
(מתוך עולת הראייה, וזאת תורת העולה, הרב קוק)
(* )ביהדות, מודה אני היא תפילת הודיה קצרה הנאמרת מיד עם השכמת הבוקר: "מוֹדֶה (מוֹדָה) אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּים. שֶׁהֶֽחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה. רַבָּה אֱמֽוּנָתֶֽךָ׃"
מהדורה לא מוגהת

עוד בנושא...

המורשת המרגשת של תרגול התודה של דייוויד סטיינדל-ראסט
דייוויד שטיינדל-ראסט, דמות ידועה בתנועה העולמית לשיטות הכרת תודה, דגל זמן רב בכוח הטרנספורמטיבי של טיפוח הכרת תודה בחיי היומיום. מסעו, שחצה את תחומי המסורת...
ההשפעה העמוקה של הכרת תודה על המוח: עיבוד מעמיק והקשר ליומיום
הכרת תודה, המתוארת לעתים קרובות כהרגשה העמוקה והעקבית של הערכה או תודה, או תכונת אישיות הייתה נושא למחקרים מדעיים רבים המתמקדים בהשפעתה על רווחה. במקור...
מה בין אמונה לאמון. והקשר בין הכרת תודה לתלות
החלטתי רגע לעשות סדר, עם העניין הזה של אמונה או בעל אמונה. ואולי זו בכלל דרך ללמוד על עצמי האם אני אדם מאמין? ואם בכלל,...