תפריט
אדם צריך לקום על צד ימין להכיר בחסדי השם, עולמו של הקדוש ברוך. ב"מודה אני" זה גם פעם אחת הכרת הטוב, וגם פעם שנייה "מודה על האמת". זו היא האמת. הכרת הטוב זו הכרת האמת אומר הרב קוק.
הדברים האלו מלווים אותנו כל היום, הכרת הטוב והמידה החשובה ביותר לאדם היא הכרת הטובה. ואדם כפוי טובה, דהיינו שלא רואה את הטובה, יש לו עין לא טובה על העולם, על החיים. הוא פסימי . והיהודי מתחיל את יומם מהכרת הטוב. בהודיה.
ומה מקורה של המילה יהודי. בשם יהודי זו המהות שלנו. המהות שלנו זו מהכרת הטוב, אנחנו לומדים את זה מיהודה כי לאה קראה את שמו יהודה שקידשה אותו בשם ואמרה: הפעם אודה את השם.
ואם אנחנו רוצים למלא את נשמתנו באמת אנחנו צריכים ללמוד את הכרת הטוב, זה מה שאומר הרב קוק: טוב לומר תכף בקומו מודה אני. תודה רבה על כל מה שיש, על כל המציאות, על היכולת לראות בה את הדברים הטובים.
במהלך היום אנו חוזרים שלוש פעמים על האמירה מודה אני. מדוע חוזרת המילה מודה, מודה ומודה כל כך הרבה פעמים. קודם כול תגיד תודה רבה שקמת, לא ברור מאליו, גם בברכות השחר וגם בכלל בחיים. לנו נדמה שזו שחובת המציאות שנקום, אבל זו ממש לא חובת המציאות זו אפשרות המציאות. זה לא מוכרח המציאות. על כל נשימה ונשימה תגיד תודה. יש אנשים שהולכים לישון ולא קמים בבוקר. רק מי שהיה במצב כזה שסופר נשימות, אדם חולה או בסכנה מוכן לומר ביתר שאת מודה אני? לכן זו מידה מאוד חשובה. היא מבטאת את המהות שלנו.
תסתכלו מה המחשבה הראשונה שאתם קמים איתה בבוקר. מה הטוב? חבר שלך או אמא שלך העירו אותך. השעון העיר אותך. תכיר בטוב. הלכתי ובדרך אמרה לך השכנה שלום, תכיר בטוב, יש שמש נעימה בין העננים..טוב…וככה תכיר בטוב.
אז זה חסד גדול מאוד שאתה קם בבוקר. השגחה פרטית של הבורא, אבל יותר מזה אתה צריך להכיר בטוב. ככה בעולת ראיה: מודה אני. מה זו המילה "אני". מישהו פעם שאל מי אני? מי זה באמת האתה הזה? מי זה האני הזה? האני הזה זו הכרת הטוב. הגוף של האדם זה לא האני, הגוף זה כלום, בעולם החומרני, עולם החומר, האדם הוא פירור שום דבר, אתה הגוף שלך זה כלום, אבל בהכרת הטוב, אתה נזר הבריאה, זה האני האמיתי של האדם באשר הוא אדם זה להכיר בטוב להכיר ברצון הטוב של הקדוש ברוך הוא, זה האני לכן הוא אומר מודה אני. אז אני באני באמת. לכן כל החיים מי שהוא חי אומר תודה. כל החיים יהללוך סלע. מי שלא יודע להכיר בטוב בחסדים, נשמתו מתה.
אז מי זה האני הזה. אני זה חוזר בתשובה. אני זה שהאדם מחזיר את עצמו בעצמו לעצמו. וזוהי הכרת התודה.
הכרת הטוב זו מהות העם היהודי. יהודי שלא מכיר את הטוב, הוא בחושך, הוא בדיכאון.
הכרת הטוב זה דבר שצריך להתרגל אליו ולא להתרגל אליו. לילדים קטנים נותנים סוכריה. ושואלים אותם מה אומרים. תודה. אבל ההרגל הזה בורח, נעלם. וצריך לתרגל לראות את הסוכריות של החיים.
