תפריט
פרופ' דן גילברט דיבר על זה שכבני אדם יש לנו כבני אדם רמת אושר שונה לכל מיני פעולות שאנו עושים ברמה יומית או תקופתית. ואחד הממצאים המפתיעים שאנשים מדווחים עליו זה שרמת הושא הנמוכה ביותר מבין פעולות שכיחות זה בזמן מנוחה (rest) או הפסקה במהלך היום. יותר מלעשות קניות או לנקות את הבית ואפילו מללכת לעבודה.
רגע..רגע..הרי איך זה יכול להיות שאנשים אומרים שאם יהיה להם מספיק כסף או הם יזכו באילוזיה חביבה בלוטו, הם ייצאו לחופשה בהוואי וינוחו. מסתבר שהרגעים הללו של עצירה או חוסר עיסוק (אובססיסיבי) במשהו מאפשר לנו לתת למחשבות לצוף, והמחשבות שעולות אצלנו, מה לעשות הן בדרך כלל של דאגות, או תלונות או טרדות היום..אז איך נהיה מאושרים ברגעים אלה.
תודה לתרגולת, ולא משנה איזו מהן של הכרת תודה שמכווננת, שמהדקת, שפרוסת את המחשבות לכיוון של מה שאני שבע רצון לגביו, וחוקרת מה בתוך זה אני כבר מכיר בטוב, גם אם הוא "לא מושלם".
