הכרת תודה

יום עצירה בקיוטו

אני עושה עצירה בקיוטו. 
באמצע הטיול קיוטו עושה לי עצירה. לעצור כמו בבית, לא בבית.
בגיל מאוחר מצאתי את יום הכיפורים שלי. יום הכיפורים הוא חזרה בתשובה. חזרתי ליהדות. היהדות שסופרת את האדם. היהדות האנושית. היהדות של ספרי החיים ולא כתבי האיסורים.
יהדות הפגיעה שבה אדם חייב לטעות, וראשון לסלוח לעצמו. זו הרגישה, שבה החשיבה היא ראשית על האחר ולא עליי בראשונה.
בקיוטו אני מחזר בלהט אחר השינטו והבודהיזם, לומד עליהם כאן.  ומתחת לקליפות של תפילות ומילים יש ביהדות האזרחית את הכול – גישות אנושיות ובעיקר הבנת חולשת האדם וההזדמנות לסלוח לחולשותיי לנקות לשפר בכל רגע למול אלוהות נוראית או דת מושלמת שרודפת קוצו של יוד. 
היהדות שאני מגלה היא קאוצינג לחיים. הבחירה בידינו. 
הבחירה להיות אדם. להיות פגיע, יהדות שבה אני יכול לטעות וראשון לסלוח לעצמי.
יהדות רגישה לזולת ולא לכללים נוקשים.
ביום הכיפורים השנה אני מתוודע למושג "שעיר לעזאזל". כבש אחד נשלח ביום כיפור למקדש וכבש אחד למדבר. מי למדבר ומי למקדש אנחנו שואלים?
מחשבה אחת אומרת עזוב אותך אתה בחו"ל. ורודפת אותה צעד אחרי, מחשבה: זו בדיוק ההזדמנות לצאת מעצלנות לחירות.
יש לי את הבחירה לעצור ביפן. ואז נודע לי שהחודש פתחו פה בית חב"ד בקיוטו.

וזכיתי לפגוש 15 יהודים ישראלים ומכול העולם בתפילת נעילה שפותחת שערי שמיים והרווחתי שרב מקסים בשם אלעד ורעייתו המקסימה וזוג אברכים ועשרה יהודים הפכו באמצע יפן לחברים ברגע.

המקדש הזה בחר בי. בחסד.
 ובבית המקדש הזה היהדות היתה אנושית.
ץ

עוד בנושא...

מיהו אדם מכיר תודה (ומהו אורח חיים של הכרת תודה) ביהדות ולפי המקורות
 אחד הדברים שאני מתמודד עימם כל בוקר, כל יום, במהלך היום, בעליות ובירידות של החיים זה "מיהו אדם מכיר תודה", אותו אחד או אחת שעובד...
מהי הכרת תודה? כפיות טובה מספקת את התשובה (חלק ראשון)
העיסוק של ימינו ב"הכרת תודה" מתעלם במידה רבה מההיפך שלה – להיות כפוי טובה. כתוצאה מכך, הכרת תודה כבר אינה ניתנת להפרדה ממבנים כגון הערכה...
מה בין אמונה לאמון. והקשר בין הכרת תודה לתלות
החלטתי רגע לעשות סדר, עם העניין הזה של אמונה או בעל אמונה. ואולי זו בכלל דרך ללמוד על עצמי האם אני אדם מאמין? ואם בכלל,...