אנשים מכירים תודה חסינים יותר אל מול משברים
לאורך שנים מחקרים הוכיחו כי הכרת תודה לא רק מפחיתה מתח, אלא גם משחקת תפקיד מרכזי בהתגברות על טראומה. המצב הנפשי המתמשך של הכרת-תודה והערכה של "דברים טובים", נמדדת גם בתקופות "קשות" של אובדן, מצוקה, טראומה נפשית ופיזית ושכול. מחקר של ותיקי מלחמת וייטנאם מציג את הכרת תודה כתפיסת חיים משרתת משמעותית אנשים אל מול משברים, ומסייעת לאותם אנשים לשמור על חזרה לאיזון נפשי לאחר חוויות חיים טראומטיות. המחקר שפורסם בשנת 2006 על-ידי המגזין למחקרי ההתנהגות וטיפול נפשי (Behavior Research and Therapy Magazine) מוצא כי ותיקי מלחמת וייטנאם עם רמות גבוהות יותר של הכרת תודה, חוו שיעור נמוך יותר של הפרעת דחק פוסט-טראומטית. מחקרים רבים מדברים על פיתוח חוסן פנימי (Resilience) ככלי לתקופות של מצוקה. מחקר משנת 2003 שפורסם ב- Journal of Personality רחון לפסיכולוגיה חברתית מוצא לאחר בעקבות מתקפת הטרור ב -11 בספטמבר בקרב אוכלוסיות הנפגעים ובקרב כלל האוכלוסיה, כי הכרת תודה נחשבת כתורם החשוב ביותר לשיפור החוסן, וכי התהליך הקוגנטיבי של להיות מלא תודה לאורך זמן – מטפחת עמידות בפני משברים שבוא יבואו ויכולת מהירה ביחס לכלל האוכלוסיה לצאת ממשברים אלו מהר יותר.
אנשים עם הרגל של הכרת תודה ישנים טוב יותר
מחקר מ 2012 מקבוצה של חוקרים סינים מציג את ההשפעות המשולבות של הכרת תודה ואיכות השינה ולישון על תסמינים של חרדה ודיכאון. הם גילו כי רמות גבוהות יותר של הכרת תודה, קשורות לתפיסת שינה טובה יותר, ורמת חרדה נמוכה ודיכאון. תוצאות המחקר עולות בקנה אחד עם מחקרי שעשו צוותים באוניברסיטת UC דיוויס ואוניברסיטת מנצ'סטר המהלך העשור הקודם.
אנשים מכירי תודה בריאים יותר
חוקרים באוניברסיטת קונטיקט, מצאו כי להכרת תודה השפעה מגנה מפני התקפי לב. פרופסור רוברט אמונס מראשוני החוקרים בתחום של הכרת התודה בעידן המודרני, נשא דברים במרכז המדע הטוב של אוניברסיטת ברקלי ׁ(Greater Good: The Science of a Meaningful Life), כי המחקרים שלו במהלך השנים מוכילים כי הכרת תודה מחזקת את המערכת החיסונית, מורידה את לחץ דם, מפחיתה סימפטומים של מחלות, מגבירה את העמידות לכאב. כל אלו לדבריו, עולים בקנה אחד עם הרגלי פעילות גופניים טובים יותר, ומעודדים אותנו לקחת אחריות יתר בטיפול בבריאות שלנו . באחד המחקרים בהם היה פרופ' אמונס שותף מטעם אוניברסיטת דיוויס קליפורניה יחד עם אוניברסיטת מיסיסיפי הממצאים מורים כי עבור חולים משותלים (שעברו השתלה) אשר כותבים יומן הכרת תודה יומי, עלה שיעור ההחלמה בכל המדדים הפיזיולגיים, והם התקדמו מהר יותר במדדי הבריאות הנפשית, בבריאות בכללית ובחיוניות, ביחס לאלה אשר אינם ממלאים יומן כזה או אלו המקפידים על מתן הערות שגרתיות ביומיום.
אנשים מכירי תודה סובלים פחות מדיכאון
חוקרים מאוניברסיטאות פנסילבניה, רוד איילנד ומישיגן ניסו מספר התערבויות במטרה לבחון מה מגביר את האושר. בין היתר נוסו התערבויות דוגמת הקלטת זכרונות ורישום של החוזקות האישיות. באחת התצפיות מקבלים המשתתפים במשך שבוע הנחייה לכתוב מכתב תודה המיועד לאדם מסויים בחייהם, מישהו שהיה טוב לב אליהם או היטה עימם חסד באופן ייחודי, ויחד עם זאת שהם טרם הודו לו כראוי. לאחר מכן היה עליהם להעביר את המכתב באופן אישי. בהשוואה לקבוצות אחרות, משתתפי התערבות שהראו את השינויים החיוביים הגדולים ברמת האושר או שיווחו על כך המחקר כולו היו כותבי מכתבי התודה שהעבירו את המכתב לאותו אדם. העלייה ברמת נאושר ומאידך הירידה בתסמיני הדיכאון, נשמרה בעקביות המהלך השבוע וחודש שאחרי. מחברי המחקר קוראים לפסיכולוגים, לעוסקים בטיפול ובכלל להתחבר לתודה ככלי קליני, לאמר "מתן המיומנויות לאנשים, להגדלת הכרת התודה, עשויה להיות מועילה ככישור חיים קוגניטיבי אל מול התנהגויות דוגת אמונות שליליות מאתגרות"
עובדים מכירי תודה הם עובדים טובים יותר
תעביר את הלאה – בארגון
בשנת 2006 נערך מחקר ב Northeastern University. למעשה החוקרים חיבלו "במזיד" במחשבי המשתתפים ובעוד המשתתפים מתמודדים עם לתקן אותם כך שיעבדו, הופיע איזה "צופה מועיל" שפתאום היה שם כדי לעזור לחלק מהם. לאחר מכן, הנבדקים שלהם עזרו גילו בסבירות גבוהות יותר נכונות להתנדב ולסייע למישהו אחר שאין להםקשר אליו, באינסיביות של זמן וללא התנייה על מהי המשימה. במחקר זה, רוח של הכרת תודה מוכחת כהרבה יותר עוצמתית מאשר "פשוט" לגרום לאחר להיות במצב רוח טוב, אשר נבחן כהתערבות החלופית.
אנשים מכירי תודה משיגים יותר
אחת האמירות כלפי הכרת תודה היא שאנשים עם מודעות גבוהה של הכרת תודה ביומיום, מתרגלים לקיים ועצם ראיית כל דבר כ"טוב" הופכת אותם לפאסיביים, אולי אף מנומנמים ביחס לחיים ושאיפות. המחקר המפורסם ביותר שנערך על ידי מספר חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה ביקש מהמשתתפים לרשום ביומן נושאים או דברים שהם היו אסירי תודה לגביהם. שתי קבוצות אחרות ניהלו יומנים טרדות היומיום או דברים יומיים כלליים. אלה שהוקצו לטובת כתיבת הכרת התודה יומית הראו עליות משמעותיות של נחישות, תשומת לב, התלהבות ואנרגיה, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. מאוחר יותר קבוצות דומות נחקרו לאורך פרקי זמן וההשפעה עליהם היתה רמת הישגים גבוהה יותר ביחס לעצמם ולאכולוסיה סביבם. במחקר אחר שפורסם בכתב העת למדעי אושר, חוקרים סקרן מעל אלף תלמידים בתיכון ומצאו כי אלו מלאי התודה ביותר היו יותר חברותיים ובעלי ממוצע ציוני בגרות גבוהים יותר. כך גם ההשגיות של ספורטאים הנהנים מרמה גבוהה יותר של הכרת תודה בחייהם, כך עולה ממחקר שנערך בטייוואן. המחקר מוצא כי הכרת תודה הייתה מנבאת לרמת הסיפוק הצוותית והסיפוק בחיים, ועזרה למתמודדים בספורט מפני שחיקה.
נתינה היא מניע
נתינה עושה אנשים מאושרים (ומה הקשר להכרת תודה)
לא הזדקקנו לאורך הדורות למחקרים שיאשרו לנו כי אנשים המעניקים הם אנשים מאושרים יותר ואנשים מאושרים נוטים להעניק יותר. מחקר בשנת 2009 ב Harvard Business School מצא כי: "אושר ונתינה יכולים לפעול בתוך לולאת משוב חיובית". אנשים מאושרים מעניקים יותר ונעים יותר להעניק עוד לאנשים מאושרים ומכירי תודה.
הזדמנות לתת מגדילה את המחויבות בארגון
הכרת תודה היא היכולת להכיר בערך של המקור, של מה שהאחר, הסביבה או הטבע מספק לנו ולהעריך את הקיים כטוב. על מנת להיות אדם מכיר תודה נדרשת יכולת גדלה והולכת של נתינה. במילים או בחומר. פרופסור אדם גרנט מאוניברסיטת וורטון עשה מחקר גדול בקרב חברות הפורצ'ן האמריקאיוות (Fortune 500) אשר איפשר לעובדים בתאגידים אלו לתרום לקרן לטובת עובד אחר. פרופ' גרנט גילה שאלו לא היו הנותנים שהציגו את הגידול המשמעותי ביותר במחויבות שלהם לחברה; אלו דווקא התורמים שהראו גידול משמעותי במחויב הרגשית שלהם לארגון ולסביבת העובדים. גרנט פיתח סביבו עניין עת הוציא לשוק את תיאוריית הנותנים, המקבלים והמתאימים. בספרו "הענק וקבל: מדוע עזרה לאחרים מניעה את ההצלחה שלנו?" (Give and Take: Why Helping Others Drives Our Success), מדבר גרנט מנקודת ראייה ארגונית שהעובדים סביבנו מתרגמים ל 3 טיפוסים מרכזיים להם הוא קורא Givers, Takers and Matchers.
הנותנים "מחוברים" יותר
בעולם הארגוני אנו מחפשים להגביר את מחוברות העובדים. אם העבר התרשמנו מאקלים חיובי בארגון ואחר-כך פותחו גישות הסוקרות את עמדות העובדים בארגון, הרי שבעשור האחרון, הכוונות הן על פיתוח מחוברות (Engagement). כחברה אנו רוצים שהעובדים שלנו יהיה יותר ויותר מחוברים (לארגון). ככל שעובד "מחובר" יותר לארגון, שבע רצון, חווה הצלחה, מאמין בארגון, כל הארגון נוטה להצליח יותר. במחקר עדכני מ 2013 שנערך על-ידי מחקר מעקב אחרי מגמות עובדים גלובליות, אנו רואים שיש הבדל ברמת המחוברות בין עובדים "נותנים" קרי אלו אשר ניתנה להם הזדמנות להעריך ולהוקיר קולגות או עובדים עמיתים. נמצא למעשה שאלו אשר הועצמו לתת הכרה והערכה לעובדים אחרים,היו יותר מפי שתיים "מחוברים".
מאמרים אלו ומגמות נוספות המצוינות את ההתאמה של הכרת תודה ככלי ארגוני קריטי ואת החשיבות בטיפוח הכרת תודה כאורח חיים ארגוני ולא רק פרטי.