אז זה יהיה אפשרי לומר שהטענה של ווטקינס היא שהכרת תודה משפרת את חיינו על-ידי כך שהיא מגבירה (emplifies) את הטוב בחייו של האחד, במילים אחרות היא משמשת כמערכת הגברה "כמו שזכוכית מגדלת מתמקדת על אותיות ומגדילה אותם, ככה הכרת תודה מגבירה את הטוב, בחייו של אדם"
תחום הכרת תודה, נחקר באופן ספציפי מתחילת המאה הנוכחית. מחקרים הוכיחו כי היא יכולה להגביר את החוויה הרגשית, שלנו ובכך הכרת תודה מגבירה את היכולת להתמודד – עכשיו עם הטוב כולנו יודעים שעם הכרת תודה סביר שיהיה לנו קל יותר להתמודד – עם זאת יש מחקרים שמוכיחים שהכרת תודה מגבירה את הטוב במאורעות רעים. "ומה שאני רוצה להתמקד עליו זה איך הכרת תודה משפרת את הטוב בתהליכים חשיבתיים, ואיך הכרת תודה מגבירה את הטוב במערכות היחסים שלך, גם כן".
ווטקינס מציעה גישה מרעננת כאשר הוא מתחיל בתהליכים קוגניטיבים, להם אנו מודעים, ושואל כיצד הכרת תודה יכולה לאמן אותנו להרגלי חשיבה משמחים , "באופן מדוייק יותר איך היא מתרגלת את המוח שלכם לשמחת חיים".
המחקר של פרופ' ווטקינס עוסק בעבודה שנעשתה בקבוצות התערבות על תרגולות 3 הברכות של הכרת תודה באופן שבו הוא יכול להדגים איך הכרת תודה מדריכה את המוח שלנו. כבר ממחקריו של פרופ' מרטין זליגמן שפרס את החשיבה החיובית כמדע נחקר, והמשך במחקריו של פרופסור רוברט (בוב) אמונס התרגולת המרכזית של הכרת תודה מתבססת על אמירה במילים או כתיבה על שלושה דברים שבהם התברך הכותב. הכתיבה המתמדת נעשית לרוב במחברת הכרת תודה.
כדרכם של מחקרים המחקר כולל שלוש קבוצות, אחת מתוכן כמובן קבוצת הפלסיבו, ועוד קבוצת בקרה לא הוא קרא קבוצת הגאוה ולבסוף קבוצת הכרת התודה. באופן בסיסי מקבוצת הגאוה מתבקשת לכתוב 3 דברים טובים שהם התברכו בהם, ובשאלת המעקב הם נתבקשו לכתוב איך זה עוזר להרגיש טוב יותר מאחרים או טוב יותר מהממוצע. למעשה המטרה היא לבודד את קבוצת הכרת התודה – למול אותם נדגמים כאשר עשויים להיות אנשים שיסתכלו על מה היה להם טוב ביחס לאחרים או יותר טוב מאחרים. שהתבקשה לכתוב בעל 3 ברכות ולענות כיצד דברים אלו גרמו או השפיעו עליהם להכיר תודה.
שאלות המעקב נחקרו המספר ממדי זמן – לאחר שבוע וגם לאחר חמישה שבועות והתוצאות הן שאנחנו רואים זה שאכן מבדק הניסוי אכן עבדו, וכן מסתבר שמבדק הגאווה, לא עזר לנחקרים והם ברמה של שביעות רצון כמו של קבוצת הניסוי, נתוני המחקר מראים מאידך כי קבוצת הכרת התודה אכן הציגה ביצועים, מה שבעצם לא הפתיע את החוקרים.
"אבל הממצא המפתיע ביותר", משתף פרופ' ווטקינס "שלא ציפינו לו הוא שהדיווח על שביעות הרצון מהרווחה האישית, המשיך לעלות גם אחרי שבוע וחמישה שבועות, וזה מפתיע לאור העובדה שהם הפסיקו לתרגל את 3 הברכות. אז השאלה שאני רוצה לשאול היא השאלה הבאה: מדוע? מדוע רווחה נפשית, ממשיכה לגדול גם אחרי שהתרגולת לספירת הכרות התודה היומיות הסתיימה?" והמסקנה שהצוות של ווטקינס באוניברסיטת איסטרו וושינגטון הגיע היא "שספירה חוזרת של הכרות התודה, מתרגלת הרגלי הכרה שבתמורה משפרים את האושר". ובאון ספציפי הוא מציע את התרגום הבא
תרגולת הכרת תודה (ספירת הברכות), תורמת לך ל:
– לשים יותר לב לטוב
– לגרום לפרשנות חיובית על אירועים טובים
– לשקף את העבר באופן חיובי, מהר יותר.
אזהחלק הראשון במחקר מציג תוצאה שהכרת תודה מגבירה את הטוב באופן החשיבה של היחיד, אך נותר החלק השני העוסק באיך הכרת תודה מגבירה את הטוב בחייך החברתיים.
אז התחום הזה מרובה מחקרים, אחד מהם של פרופסור מייקל מקאלי Michael E. McCullough אשר שם דגש על כוחה של הכרת תודה כרגש מוסרי, רגש תומך חברתי, על פי ממצאיו של מקאלי, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת מיאמי רגש זה מתגלה בכמה דרכים
– הכרת תודה פועלת כברומטר מוסרי, מאיץ קדימה, אז כמו שברומטר בודק את סביבת הלחץ מזג האוויר, כך עבור חייכם החברתיים הכרת תודה היא מד אוירה ראשוני ואם מישהו מרגיש הכרת תודה האחר מבין שמישהו היה טוב אליהם.
– הכרת תודה פועלת כמניע (מאיץ) מוסרי חברתי – במילים אחרות כאשר אנשים חשים מכירי תודה אזי יש להם חשק לעשות דברים למען האחר ובכלל לעשות, ובמובן הזה הכרת תודה פועלת כמכשיר חברתי
– הכרת תודה היא מפקחת חברתית – באופן זה שהיא מחזקת את מי שהכיר תודה או הכירו לו תודה ולהמשיך ולעשות כן בעתיד ולאמץ הכרת תודה
אז שואל פרופ' ווטקינס לפיכך מה התועלות החברתיות של הכרת תודה.
– אנשים אוהבים אנשים מכירי תודה – זה טבעי בדרך כלל, הלא כן? מתוך מחקר שנערך שבו אנשים התבקשו לרשום עשרה אנשים שהם מכירים טוב מאוד, ואז לסווג אותם אם הם מכירי-תודה, כפויי טובה, או לא זה ולא זה. ומה שמסתבר זה שלא רק שאנשים מכירי תודה מדווחים על כך שהם אהובים יותר, ולא רק שאחרים מדווחים על כך, כמו שמצא פרופ' אמונס במחקר הראשון שלו, חוג מכריהם אף הוא כולל סטטיסטית יותר אנשים מכירי תודה.
– הכרת תודה מגבירה את הרצון של המתרגל להתחבר עם שותפים – המחקר האהוב על ווטקינס לדברין בתחום הוא זה "שמזמין שתי קבוצות למלא שאלון ובקבוצת הכרת תודה, לאחר עשרים דקות של מילוי שאלון, יש תקלה, קוראים לטכנאי ומתנצלים שיקראו למישהו נוסף. בעודך ממתין השכן שלך, שהוא שותף של המחקר, משחק עם הפלאג נחשב והכול מסתדר, וכמובן שאותו נחקר, מלא תודה לשכנו. בשתי הקבוצות שואלים אם תרצה בשבוע הבא להמשך המחקר לעבוד עם שותף או עצמאית. אלו בקבוצת הבקרה הגיבו באופן שרובם העדיפו עבודה עצמאית לעומת בקבוצת הכרת התודה ששם כגילה המשתתפים נטייה משמעותית מאוד לעבוד עם שותפים".
תועלות נוספות על פין באות לביטוי שכך ש:
– הכרת תודה משפרת את המוכוונות הקהילתית
– הכרת תודה משפרת את הנטייה לכלול אחרים
– הכרת תודה משפרת התנהגות פרו-חברתית, למען החברה. על כך קיים ניסוי דומה לניסוי המחשב לעיל, רק שהפעם או המיטיב שלך או איש זר ביקשו מהמשתתף למלא רק עוד שאלון נוסף. וניתן לראות שזמן ההשקעה שהשקיעו המוטבים, אלה שהכירו להם תודה בקבוצת הכרת התודה היה גבוה משמעותית
איך הכרת תודה עזורת לנו במערכות יחסים, המחקר של הפרופסור מראה בסיכום שהוא ערך שהכרת תודה עוזרת לנו בשלושה פרמטרים, בשלוש פעולות (שבאנגלית אף נשמעות מצויין (Find Remind Bind):
– למצוא (מערכות יחסים שחשובות לנו)
– להזכיר (מערכות יחסים)
– לחבר (בין מערכות יחסים)
מצאה חן בעיניי הדרך האוטנטית בה מציג הפרופסור את תשובתו לשאלת המחקר המרכזית שלו "כיצד הכרת תודה מיטיבה עם הרווחה האישית שלנו". על כך עונה הפרופסור שאין לו תשובה מדוייקת. אני בחרתי להשתמש בציטוט של דיטריך בונוהוף אותו הביא בתחילת ההרצאה: "בהתנהלות היומיומית שלנו אנחנו בדרך כלל לא שמים שאנחנו מקבלים יותר מאשר אנחנו תורמים. עם הכרת תודה זה קורה שהחיים נהיים עשירים"