תמונה9

האם אפשר לשנות המוח באמצעות הכרת תודה?

לחווט את המוח

תחום חקר המוח הפך לסופר-פופולרי בשנים האחרונות. באוניברסיטת תל אביב לדוגמא, קשה יותר להתקבל לתוכנית למדעי המוח מאשר לחוגים לפסיכולוגיה, משפטים וכן…אפילו רפואה.

כולנו מכירים את ההטיה הקבועה שלנו לדאגה, מתח, חרדה, תרעומת. זוהי הטייה השלילית המובנית אצלנו כבני אדם במוח, אך איך זה קורה ומה עומד מאחורי זה בחדרי החדרים של המוח שלנו? ובכלל איך כל זה מתחבר לנו להכרת תודה ולתרגולות יומיות של להכיר בקיים,כטוב?

שני מומחים משתפים אותנו בחוויותיהם בדרך למחקר משפיע בו אנו מסוגלים להוכיח שאפשר שפעילות מנטלית-נפגשית יכולה משנה את מבנה המוח, וכבונוס קושרים זאת לעולם התרגולות של הכרת תודה.

להפוך חוויות לחוזקות

בחלק הראשון ד"ר ריק הנסון משתף אותנו על חייו האישיים כילד, שהעניקו עבורו גישה שימושית, בעלת עוצמה, מעוגנת במדעי המוח, אותה הוא חוקר, להפיכת חוויות שעוברות עלינו ביום-יום, למבנה שלא רק מחזיק מעמד (במוח), אלא ממש מעצב באופן אקטיבי את המוח שלנו, ואת הדרך בה המוח שלנו פועל. "במילים אחרות" אומר ד"ר הנסון "זהו כלי להפוך חוויות לאותן חוזקות שאנו מחפשים כמו אושר או חוסן שאנחנו באמת רוצים שייהיו חלק מאיתנו.

הנסון הוא מגדולי החוקרים של המוח, מוזמן באופן תדיר להרצות באוקספורד, יו.סי.אל.איי ואוניברסיטאות מובילות, הוא כתב מאמרים רבים דוגמת Train Your Brain, Positive Neuroplasticity, Mind Changing Brain Changing Mind והוא עוסק בקשר שבין ההבטים הפיזיולוגיים של המוח, לכוחות התודעה והשפעות של תרגולות ואימון המוח.

"שנים הסתובבתי עם ההרגשה הזו. אני חי במרק סמיך". כך משתף אותנו ד"ר ריק הנסון, בהכשרתו המקורית פיסכולוג ופסיכיאטר, בהרצאה שהוא נושא באחד מאירועי TED. "אנחנו היצורים הכי עמוקים, ומבחינתנו הגליה חברתית דינה גזר דין מוות. "אם אנו לא מקבלים את האספקה (החברתית), אנחנו יכולים לשרוד את זה אפילו לעבור את זה" אך אנו מסיימים עם "ריק" עם איזה חור בתוכנו. במקרה שלי, חווית בית הספר שלי מותירה אותי עם הרבה מחשבות רעות ורגשות רעים, ואז הלכתי קולג' והתחלתי לחוש בכמה דברים קטנים טובים, אתם יודעים כמה דברים קטנים. "פתאום, אתם יודעים איזו נערה חייכה אליי במעלית, איזה בחור זורק לעברי את הכדור במטרה שאחזיר לו, וצועק "תפיסה טובה הנסון", או מישהו שאמר: הי מה דעתך על ללכת לתפוס פיצה אתם יודעים חוויות של יומיום".

אז היו לי חוויות, אני מרגיש מרגיש יותר "חלק מ" או מישהו שנחשב, הן גרמו לי להרגשה טובה, קצת רצוי, קצת מוערך  אך השאלה הנשאלת היא מה אעשה עם החוויה הזו, אם אתנהל איתה כמו שאני בדרך כלל עושה, אתן לזה לעבור ואמשיך להרגיש מבודד ולא רצוי, שאו שאהפוך את זה למשהו שונה. ושמתי לב שאם אני נשאר עם "זה", עם עוד קצת, עשר שניות או יותר, אני מרגיש כמו משהו שנכנס לתוכי וזה היה למעשה די טוב.

ובמילים אחרות אומר הנסון בשפה פופולרית שנוירונים שמשוגרים יחד, מחווטים יחד. תאי עצב שמשודרים יחד, מתחברים יחד למערכת חדשה. ההשפעה עלינו עצומה. כך אנו יכולים לעצב את מוחנו. המשמעות היא שמצבי נפש חולפים, הופכים למצבים עצביים ברי-קיימא, כאלו שנוכל לתכנן. "צעד אחר צעד סללתי את החוטים הללו למארג המוחי שלי, ולכן למארג חיי"

חוכמת הידיעה והמשוואה של תודעה-מוח-תודעה


יש ממצאים מרתקים שאפשר להביא כדי להוכיח שפעילות מנטלית-נפגשית יכולה לשנות את מבנה המוח. מסתבר שנהגי מוניות אחרי שעברו קורס בן כמה חודשים, גילו שאזור שידוע בהיפוקמפוס שאחראי על ההתמצאות הויזואלית, אזור זה גדל ביחס לאנשים רגילים שלא עברו קורס. מחקר מעניין אחר של נהגי מוניות בלונדון גילה כי אלו אשר החלו מתוכם להשתמש בשירותי GPS לעומת אלו שהשתמשו בזיכרון הויזאולי שימרו את ההיפוקמפוס הגדול יותר ביחס לאלו שעשו שימושבמפות ממוחשבות.

דוגמא אחר שמדברת כנראה להרבה אנשים, היא כשאנחנו במתח. אז  כשאנחנו אנט משחררים חומר שנקרא קורדיזול, הוא עולה מהגוף, מגיע למוח והוא מעלה את רמת "פעמוני האזעקה" באונה התיכונה (אמיגדלה), כך שהוא מאפשר לצלצל בפעמונים  באופן חזק יותר ומהר יותר. הקורטיזול הזה למעשה, הורג תאי- עצבי בהיפוקמפוס, גם על להרגיע (אותנו) את האונה התיכונה במוח (אמיגדלה). ואם הוא לא עושה את זה ומרגיע את המתח באופן כללי, אז המצב הנפשי של מתוח במיוחד, אם הוא כרוני או מתמשך.  מצב זה משנה באופן מדורג את מבנה המוח, באופן הדרגתי והופך אותו רגיש יותר ומתמשך למתח.

הנסון טוען שהתודעה יכולה לשנות את המוח, שיכול לשנות את התודעה. "לדעת את זה זה לא רק חשוב" אומר הנסון "לדעת זאת, זה עוצמה. הכוח הפנימי הזה שכולנו רוצים, משמע אושר, רגשות, חיובים, נחישות, להרגיש נאהבים, ביטחון, מוסריות גבוהה , כל אלו  נבנים מהמוח"

אז השאלה היא  איך למעשה אנחנו יכולים להכניס אותם למוח, הדבר המעניין הוא שרוב המעלות התכונות המשמעותיות, בתודעה או במוח, רוב החוזקות הפנימיות הללו נבנות מתוך חוויות חיוביות של חוזקות אלו. "אם אתה רוצה יותר ביטחון חווה יותר חוויות של השלמה, השגה והתמודדות, אם אתה רוצה לב אוהב, תתרגל יותר חמלה ומתן לאחרים.

האתגר האמיתי הולך ומתגלה – המוח שלנו כבר מוטה


הבעייה שלנו כבני אדם היא שכדי להביא את החוויות (החיוביות) האלו למוחנו, ולחווט אותם בחוזקה כמארג חזק, אנחנו צריכים להתגבר על המצב הכבר קיים של שהמוח, ההטיה השלילית המחווטת-בחוזקה של המוח (The hard-wire negativity bios of the brain). ההטייה השלילית הזו אומרת שהמוח מאוד טוב בלמידה מחוויות רעות, אך רע בללמוד מכאלו טובות.

הסיבה להטייה השלילית "האוטומטית" במוח, הידועה גם בשם האפקט השלילי (על המוח), היא שאבותינו הקדמונים נדרשו לתשומת לב גדולה לחדשות רעות. כדי לשרוד הם היו חייבים לזכור את זה תמיד ולתמיד.

האבסורד הוא שהיום זה עשוי להשתקף בחיים שלנו, יומיום. נניח שיש לכם מערכת יחסים, בעבודה או מערכת יחסים אישית, ועשרה דברים קורים ביום, 5 דברים טובים, 4 ניטרלים, ו 1 שלילי, עם מה מאלו אנו נוטים ללכת לישון?  זו הסיבה שהיום יש מחקרים מבוססים שמוכיחים שכדי לייצר מערכת יחסים טובה כדאי שיהיו לפחות 5 חוויות טובות על אחת "רעה".

לפתוח את הסתימה – מודל מעשי(שעובד בהכרת תודה)

ד"ר הנסון טוען ש"זוהי ההטייה השלילית של המוח, שיוצרת צוואר בקבוק". הוא מדמה זאת כפקק בתנועה של מאמצים פורמלים ומאמצים לא פורמליים, לגדול, להבריא, לפתח את עצמנו בכל מיני דרכים.

מה אנחנו כן יכולים לעשות? אנחנו יכולים לקחת את הטוב, לפתוח את הסתימה, את הפקק במוח, ובאופן מדורג לארוג את אותן חוויות טובות, במארג המוח שלנו ואל תוך חיינו.

הנסון פיתח מודל מעשי. אשר טענתו היא שאם תוכלו להביא למוחכם מישהו או משהו שאתם מחבבים, זה יכול להיות חיית מחמד, מישהו מחייכם או מישהו זר, קבוצה של אנשים מהווה מעבר, העיקר שיש לכם חוויה טובה איתו, אם כאשר אתם מביאים את זה למוחכם, תוכלו להביא את הרעיון הזה או הזיכרון הזה ולהפוך אותו לרגש, מקונספט למעשה, מתפיסה לחוויה, ואז תישארו עם זה.

"זה כמו מסה קריטית של זמן, לעמוד על הסף, דברים צריכים להיות מספיק בחוויה שלנו, כדי לשנות מחסומים לטווח הקצר. כמו בילדותו עת אימץ בקולג' אט אט את החוויה החיוביות 10-20 שניות כך גילו מחקריו של הנסון את היכולת לעשות שינוי עצום בחיינו.

המודל של HEAL

 

הנסון שכתב 26 ספרים שתורגמו לעשרות שפות סיכם בין היתר את ממצאיו ב"לחווט את האושר" (Hardwiring Happiness: The New Brain Science of Contentment, Calm, and Confidence) והוא מסיים בלתת את הכללים של לקחת את הטוב. "הם מאוד פשוטים אפילו יש לי לזה ראשי תיבות, שתוכלו לזכור את זה" והוא קורא להם HEAL:

הראשון –  שיהיה לכם חוויה טובה, אנו חייבים להפעיל את זה, לתת לזה לקרות, המוח הוא כמו טייפ-ריקורדר, הוא מקליט את המוזיקה בזמן שהוא מנגן אותה;
בשני – העשר את החוויה, עזור לעצמך להתקין את המצב הנפשי, הפעל זאת לתוך מוחך כעצב קבוע. תן לזה להחזיק את זה, תן לזה לגדול בגופך, להגדיל את המכוונות לזה, תן את עצמך עבור זה;

השלישי – ובצעד השלישי של לקחת את הטוב, אנו אומרים תן לזה להיספג, ספוג את זה.

תרגיש ותתכוונן, שזה ישקע לתוכך זה,  תערבל את החוויה עם הרגשות, כך שהם יהיו יעילים יותר, יעילים בקידוד שלהם למבנה עצבי. ואז אם אתה רוצה יש שלב אופציונלי, בשלב הזה אתה מקשר בין החוויה החיובית למשהו שלילי, אתה חייב להיות מאוד זהיר עם זה, אתה לא רוצה להיחטף על ידי השלילי, אבל אם תישאר מספיק זמן תראה שזה יתחבר עם השלילי;

נוירונים שמשודרים (משוגרים) ביחד, מחווטים יחד neurons that are fire together, are wired together וזה יחליק אל תוך השליליות, ירגע את זה,יפוגג את זה ואפילו לעיתיםיחליף את זה.

ואתם יכולים לקחת את השלב הזה, בו אתם מקשרים בין חיובי לשלילי, לעתצכם,לתלמידים לשכם, ללקוחות לשכם או אחרים שחשובים ואיכפת לכם מהם, ותוכלו עם זה להחליםכאבים ישנים או הזנחה, אפילו להגיע לחלקים הצעירים, המוקדמים יותר שלכם או שלהם.

עוד בנושא...

מה ההבדל בין הכרת הטוב לאנשים להכרת תודה לאלוהים (ואיפה נכנסת הכרת תודה רוחנית)?
זה הולך להיות מעניין. אני עוסק הרבה בהכרת תודה אזרחית-חילונית ונשאלת השאלה איפה נכנסת הרוחניות, ומה ההבדל בין הכרת הטוב לאנשים להכרת תודה לאלוהים? שלושה...
מהי הכרת תודה? כפיות טובה מספקת את התשובה (חלק ראשון)
העיסוק של ימינו ב"הכרת תודה" מתעלם במידה רבה מההיפך שלה – להיות כפוי טובה. כתוצאה מכך, הכרת תודה כבר אינה ניתנת להפרדה ממבנים כגון הערכה...
המורשת המרגשת של תרגול התודה של דייוויד סטיינדל-ראסט
דייוויד שטיינדל-ראסט, דמות ידועה בתנועה העולמית לשיטות הכרת תודה, דגל זמן רב בכוח הטרנספורמטיבי של טיפוח הכרת תודה בחיי היומיום. מסעו, שחצה את תחומי המסורת...