עוצמה בחיים, ואיך הכרת התודה של פיגמליון מתחברת לתפילה?

מהי עוצמה? 

מילה שהופכת למציאות, תפילה שהופכת להוויה. דרך אחת להבחין עוצמה, היא הסיפור על פיגמליון.

ואיך הכרת תודה קשורה אליו?

מי מאיתנו, ולו כילד אינו חולם להיות בעל כוחות-על? להגשים כל מה שהוא יבקש? ספרים, אמרות שפר, מחזות וסרטים כבר נכתבו על היכולת להפוך מחשבה למציאות?

פיגמליון מן המיתולוגיה היוונית, פסל במקצועו. מפסל בידיו, ויודע תמיד לראות את הפסול, הפגום, הלא מתאים בנשים בחייו. הפסל פסל עד כדי שגמר יום אחד אומר "לא אשא אשה". אולם באפרודיטה התאהב פיגמליון, ובתשוקתו-אומנותו יוצר פיגמליון פסל מרהיב בדמותה. דמות אשה המושלמת, אישה יפיפיה, עשויה שנהב. גלתיאה ייקרא שמה.

בזכות כשרונו הרב נראתה גלתיאה כאשה חיה…!

מעוצם תשוקתו התייחס אליה כבת אצילים, הלביש אותה, שוחח עימה ואף קנה לה תשורות, ובטקס המחווה לאפרודיטה נשא תפילה עזה, וביקש כי גלתיאה תהפוך לאישה. כשחזר לביתו, נשק לפסל ונדהם. עיניה של גלתיאה אורו, היא החלה נושמת, מתעוררת לחיים, מתאווה לחיים. חיים של אהבה.

מאז ועד היום אנו נוהגים לומר שזו אפקט פיגמליון, כל אימת ש"נבואה מגשימה את עצמה".

וזוהי עוצמה. עצמה היא הכושר והמהירות בה מה שאנו אומרים "קורה". העוצמה בלהביא לפועל את המחשבה, למציאות.

האם הכרת תודה היא תפילה עוצמתית? והאם תפילה מספיקה?

הכרת תודה אינה עוד תפיל. לפני שהיא תפילה הכרת תודה היא הכרה על הטוב, על הקיים בראש ובראשונה.
ויחד עם הכרת טוב, על העבר, על מה שכבר יש לנו, על בסיס זה, אנו יכולים להכיר תודה גם להווה, ולעתיד.

הכרת תודה היא קודם  כל מעבר של הכרת הדברים הטובים בעבר, עכשיו בזמן הווה, אנו עוברים במחשבה על אותן מתנות שכבר יש לנו. פיגמליון היה אומר זאת כך על העבר:
אני מכיר תודה על שבורכתי בכישרון,
אני מכיר תודה שראיתי פגמים בנשים כה רבות, עד כי בחרתי לפסל אשה מושלמת
אני מכיר תודה על היכולת שלי להגיע לדיוק וחיות בפסל של גלתיאה.

ועל ההווה והעתיד היה ממשיך פיגמליון כך ומכיר תודה:

אני מכיר תודה לאפרודיטה על ההשראה
אני מכיר תודה שיש בי היכולת לדמיין את גלתיאה, מדברת, חיה,צוחקת, נושמת
אני מכיר תודה לאהבה שיש לי אליה
אני מכיר תודה לאמונה כי יום אחד, היא תהפוך למציאות
אני מכיר תודה ליום הזה בו אנשקה והיא תהפוך לי לאישה
אני מכיר תודה על הזכות לחלום את זה ולחוות את זה עכשיו

מה על הכרת תודה לעתיד

האם בחיים שלך יש בקשות לא הגיונית, שמתממשות? האם כח מחשבותיך יכול להפוך אבן לנשמה? האם רוב מה שאתה מייחל לו מתרחש או קרוב להתרחש?

סביר להניח שלפעמים כה ולפעמים ככה.

היקום, אולי הבריאה, יש כאלו שיאמרו, האל, מעניק למי שכבר מכיר תודה. שכן הרי "כיף" יותר, נעים יותר לתת, למי שיודע לקבל מתנות חיים.

השאלה היא אם כך כלל אחרת. שככל שנכיר תודה על העבר וההוה הקיים, קיים כטוב, סביר שבעתיד נרויח את הכרת התודה שלה אנו מצפים…

וזה לא עניין רוחני…זה עניין של נקודת מבט.

 היה ואתה (או את) מכיר אותה על מה שכבר יש, העניין הוא האם אתה מתחיל בלהכיר תודה למה שכבר קיים, גם בטוב, וגם במה שנדמה שלא בחרת?

5 באוקטובר 2015