אני מכיר תודה שאני חי בעיר, ליד שדות שעדיין חורשים אותם, זו הזדמנות כל יום לפרספקטיבה, לשם אני צועד
אני צועד לבין השיחות של "לעשות דברים" לבין, "אני לא מגיע לכל הדברים" או ל"מספיק דברים", או "בא לי או לא בא לי לעשות דברים" או "למה?, לבין הטון של הטבע, הטון של החקלאות, לכל דבר יש את הזמן שלו,
התלמים הישרים, הטרקטור, הזמן לזרוע, הזמן להביא את הפועלים, לקטוף,
וזה נותן פרספקטיבה
 |
| הטון של הטבע, לקראת זריעה, שדות בהוד השרון |
אני מכיר תודה לשדה, שדות ליד הבית
אני מכיר תודה לשכונה העירונית
אני מכיר תודה לחורשה מול הבית
אני מכיר תודה לכביש הראשי בו עוברות מכוניות
אני מכיר תודה לשמחת החיים שיש בחיים,
אני מכיר תודה על ההיפוך, להפך את הדברים
ממשא מעמסה,להזדמנות, לחגיגה
אני מכיר תודה להזדמנות לעשות הרבה דברים,
לעשות סדר, אני מכיר תודה ללראות מה שאפשר ליצור, ולהוקיר את הקיים,
אני מוקיר את הזמן שיש את הדקות, הבחירות, את הדקות, את החברים, את התשובה, את התגובה, את התקשורת, היחסים.
אני מכיר תודה על הפתיחות שנוצרת, שאנשים מספרים, משתפים, מגיבים לי מחייהם, תודה להילי שנתנה לי הזדמנות לראות את שעברתי. ולקרוא שוב
אני מכיר תודה לאיילה על השיחה הרעננה, אני מכיר תודה ללימור שרצתה לחזור ולא הספקיה ולרונה שאיתה בטח אשוחח היום או מחר, תודה על התודות של רועי, יהונתן שהיו במפגש, והמשוב שלכם מחמם את ליבי
אני מכיר תודה לכולם
