ערב ראשון, דאגות ותפקיד המיילד בחיי, הכרת תודה והוקרה ה 30 בספטמבר 2014

הכרת תודה ליום המרגש של ערב הכרות ראשון
שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה
אני מכיר תודה לשינה שמעירה בלילה, שמזכירה כמה אני נרגש או נסער, וזה בעצם אומר שאני חי ולא התפגרתי בלילה.
אני מכיר תודה לדאגה שמכוונת אותי לפעולה שיבואו אנשים, ומזכירה לי לצחוק שההיפוך של דאגה, זה שהחיים מלאי הזדמנויות,
אני מכיר תודה לליאת שנותנת לי חיבוק בוקר,
תודה על שיחת לילה, על חשיבה משותפת  כיצד לכוון את ילדינו, עזרה הדדית,
אני מכיר תודה ליום שעבר ביעף,
אני מכיר בטוב של ההספק לעשות עבודה עבור לקוח, לשוחח עם לקוח חדש, לגלות שכוחי מוגבל, ויש גם מחר,
אני מכיר תודה לחוויה של ללמוד בעל-פה מצד שני להיות חופשי עם המילים,

חכמת המיילד

אני מכיר תודה להזדמנות להבין, לחוות מה זה שינון, ושאין לימוד בעל-פה בלי לחזור פעם שנייה, ולשייף ולחזור שוב, שינון.

תודה לחברים שמלווים, תודה לאנשים שמתקשרים, תודה לאלו שעדיין לא, תודה לאלו שרוצים, תודה לאלו שמשתפים, תודה למצליחים, תודה למנסים, תודה לאלו שעוברים ליד שלטי המודעות או המקליקים בפייסבוק.

תודה לאשר שנותן לי את חכמת המיילד של סורקטס "שמסביר את העיקרון של ההוראה הסוקרטית בכך שהמורה אינו יודע את התשובות לשאלות שהוא מעורר, וכל ייחודו בכך שהוא מיילד את התלמיד לגלות את האמת, המורה עצמו מגיע לדיון ללא מטרה מוגדרת מנקודת מבט של המסקנות אליהן הוא רוצה להגיע."

ואיזה אחלה של מקום לעמוד בו, וזו מתנה.