תפריט
"לזכור שאתה עומד למות – זו הדרך הכי טובה שאני מכיר להימנע מהמלכודת של לחשוב שיש לך מה להפסיד. אתה כבר עירום. אין סיבה לא ללכת אחרי לבך.
"לפני כשנה, אובחנה אצלי מחלת הסרטן. עברתי סריקה ב-7:30 בבוקר והיא הראתה בבירור גידול בלבלב שלי. לא ידעתי אז אפילו מה זה לבלב. הרופאים אמרו לי שזה כמעט בוודאות סוג של סרטן שאינו ניתן לריפוי, ושאני לא צריך לצפות לחיות יותר משלושה עד שישה חודשים. הרופאים המליצו לי ללכת הביתה ולסדר את ענייניי, שזה בשפת הקוד של הרופאים להתכונן למוות. זה לנסות להגיד לילדים שלך בכמה חודשים, כל מה שהתכוונת לומר להם בעשר שנים. זה גם להבטיח שהכל יהיה מסודר, כדי שהמשפחה שלך תוכל לעבור את זה קל ככל שאפשר. זה גם להגיד שלום לאנשים.
"חייתי עם הדיאגנוזה הזו כל היום. מאוחר יותר, בערבו של אותו יום, עברתי ביופסיה, שבה הכניסו אנדוסקופ לגרוני, דרך קיבתי ואמצעות מחט שאבו כמה תאים מהגידול בלבלב. קיבלתי סמי הרדמה, אבל אשתי, שהייתה שם, אמרה לי שכאשר הרופאים צפו בתאים אלה במיקרוסקופ הם התחילו לבכות, כי התברר שיש לי סוג נדיר ביותר של סרטן שניתן לריפוי באמצעות ניתוח. עברתי את הניתוח – ואני בסדר עכשיו.
"זה היה הכי קרוב שהתקרבתי למוות, ואני מקווה שזה יהיה הכי קרוב שאתקרב אליו במשך כמה עשורים נוספים. אחרי ששרדתי את זה, אני יכול לומר לכם עכשיו במעט יותר נחישות מאשר במצב בו המוות הוא רק קונספט אינטלקטואלי: אף אחד לא רוצה למות. אפילו אנשים שרוצים לעלות לגן עדן לא רוצים למות בדרך לשם.
"ואף על פי כן, המוות הוא גורל שכולנו חולקים. אף לא אחד, אי-פעם, התחמק מזה. וזה מה שצריך להיות, כי המוות הוא כנראה ההמצאה האדירה ביותר של החיים. הוא משנה חיים. הוא מפנה את הישן ופותח דרך לחדש. כרגע, החדש זה אתם אבל ביום מן הימים, לא בעוד זמן רב, תהפכו בהדרגה לישנים – ותפונו. סליחה שאני כה דרמטי, אבל זו האמת.
"זמנכם קצוב, אז אל תבזבזו אותו בלחיות חיים של מישהו אחר. אל תילכדו בדוגמה, כלומר: אל תחיו לפי תוצאות המחשבה של אנשים אחרים. אל תניחו לרעש של דעות האחרים להשתיק את הקול הפנימי שלכם. והכי חשוב, שיהיה לכם אומץ ללכת בעקבות הלב והאינטואיציה שלכם. הם, איכשהו, כבר יודעים מה אתם באמת רוצים להיות. כל השאר, משני".
מתוך הרצאתו העדכנית כל יום, מידי יום, של סטיב ג'ובס באוניברסיטת סטנפורד Youtube
