תפריט
תודה שהיא נתנה לי את המקום להיכנס לעולם שלה.
תודה ליאת שחיברת אותי לדאגה שלך ושאת מקשיבה לשיתוף שלי על stress והאישורים של לואיז היי.
תודה שאמרתי לה כי במשברים כאלו, כאשר אני נתקע אני עוצר לרגע, שואל את זה עצמי מה זה להכיר תודה, וזה לא תמיד ברור לי, השאלה הזו, ואם בכלל אני רוצה להכיר תודה. בדיוק ברגע הזה, המרגיז המבאס
 |
| לטפח אורח חיים של הכרת תודה |
"להכיר תודה" אני אומר לעצמי "או לפחות להיות מישהו שמנסה לטפח את הכרת התודה בחיים שלו" וממשיך "זה להסתכל מסביב לראות שהחיים טובים. אולי הם לא מושלמים אבל מכאן לכאן החיים טובים ויש לנו שפע, או לפחות לא מעט "טוב". ואם אני לא לא נעצר ובורח חזרה למחשבות הטורדניות אני מחייב את עצמי לחלק השני של הכרת תודה וזו שאלת חיי: "עכשיו" אני אומר לעצמי" האם אני מוכן לחולל את זה? ואם יש טוב או לפחות לא מעט טוב בחיי אז מה המקור לזה? לטוב?.
ואני מתחיל לעיין, לדפדף. אולי אלו אנשים בחיי או תופעות או דבר מסויים או הטבע. כך אני מתחיל לטפס מקומת הקרקע לקומה ראשונה (לא חייבים לעלות ישר לקומה השמינית, גם אם האידיאל זה הפנטהאוז).
ואני מאשר את הקיים, כטוב.
ממעגל הדאגה למעגל ההשפעה.
