תודה שפתאום נעלמה לי העוצמה אחר הצהריים. תודה שאני מחזיר אותה באמצעות שיחה עם איציק. הכרתי את איציק אתמול. הוא בעל בית קפה הקטן, שהתיידדתי ליד הסרג'ם ברעננה. אני מכיר לו תודה שהוא סיפר לי יותר מאשר אני לו והוא ידע הרבה על הכרת תודה. מה אתה עושה, הוא שואל אותי, ואני מספר לו על עיסוקיי. ומה עוד הוא ממשיך להתעניין, כאילו יודע משהו עליי. "יחד עם קבוצה קטנה של אנשים אני לומד ומלמד הכרת תודה מהי". והוא שותק. מסביב בית הקפה, שקט, אני יחיד במתחם הפתוח של הקניון הקטן, מידי פעם עוברת אישה מטופחת שואלת שאלה ומבטיחה לשוב. ואני שואל את איציק על מה הוא מכיר תודה. "אני מכיר תודה על אשתי שהיא הדבר הכי טוב שיש לי, ועל הילדים שלי. יש לי שני ילדים ואני ואני מכיר תודה שהם בריאים והולכים לבית ספר בשמחה והם ילדים טובים". ועל כל השאר, הוא כבר ממשיך, "על שאר הדברים?" כאילו תוהה על מנת להיות ודאי "מבחינתי עשיתי כל מה שרציתי. הגשמתי ואני מכיר תודה לחיים ואני יכול למות עכשיו ולהכיר תודה על הכול".
אני נרגש מהעוצמה. איציק, רק בן 33 נשוי והיא גדולה ממנו ב 3 שנים. "אם אני לא אגיד לה לאכול היא מסוגלת לעבוד מסביב לשעון. והיא זה שקטה ועדינה". שולחת בו מבט מרגיע. הוא בחור חריף, ישר אני קולט את זה. לוקח מקום שאמרו שאין לו סיכוי. וכבר יש כמה עשרות מנו ביום ושליחויות עסקיות. הוא חי את העסק וסוגר דיל עם העובדים בקניון. "רק קיש ופאי". הכול חלבי, תוצרת בית. איציק לא קונה דבר, הכול ספקים. הוא עשה אקזיט קטן ממאפייה ומסעדה קטנה. הכול בפשטות.
אני חושב שאני לומד מאיציק שיעור עסקי. ואין לי מושג.
ביום שישי, אני בא שוב לסרג'ם וממתין לאשתי. אני שותה קפה, ואיציק ישר מתיישב.
"אנשים מתכננים דרך ולא ייעוד. וכבר בגמרא כתוב, שהם לא יגיעו לשום מקום". "החיים מלאי נתיבים אבל אלו רק נתיבים" הוא אומר לי. "מה זתומרת?" אני שואל.. והוא מספר לי כשהוא הלך למנהל הבנק שלו, שנמצא בקניון הזה, לפתוח את העסק ולקבל אשראי אומר לו המנהל. "למה שאתן לך כסף?" וממשיך "המקום של הבית-קפה לא הולך בו משהו. אלה לפניך לא הצליחו. למה שיילך לך באותו מקום?". ואיציק עונה: אתה אדם דתי, נכון", שואל והמנהל משיב בחיוב ואיציק ממשיך ושואל אותו "אתה מתפלל בגלל המיקום של בית הכנסת שלך או בזכות האמונה?"
"יש לי דרך. לקחתי נתיב ועוד נתיב אבל הייעוד שלי זה לגרום לאנשים לתענוג קטן בזכות אוכל טעים, קרואסון או קיש ושיאכלו, יצאו עם הרגשה טובה. זה הייעוד שלי"