אתמול בערב היינו בחתונה של ליבי. אחות של קרן. באמצע החופה משה (הבוס שלי, וחבר) חיפש אותי. כתבתי לו אחר כך "בחתונה, נדבר". גם המענה ששלח אליי, לא הזעיק אצלי דבר. "צלצל אליי ב 11, אני באוטו, בדרך", כתב.
בבוקר שקמתי חיכה לי SMS ממשה: בוקר טוב. צר לי להודיעך שדובי לבנון נהרג אתמול בהתרסקות המטוס. לא ידעתי על איזו תאונה משה מדבר, אבל הכול היה לי ברור.
לפני מספר חודשים טסתי עם דובי, באותו מטוס פרטי שלו ושל שותפיו. דובי – מהנדס באופי – בדק כל פרט ופריט. יציב, יסודי, שקול, שואל ומסמן, יודע לפני ולפנים, ממש כמו בראיון העבודה שערך לי לפני שנה. אני שבדרך כלל לא סומך "מרגיש בטוח לגמרי". ודובי, לא משאיר מקום לי ,לחשש או לשיחה לא שלמה. "מקסימום" הוא אמר לי "נוחתים פה באיזה שדה". רחמנא ליצלן.
בהלוויה של דובי אני אומר לעצמי שאלוהים לא מגן על הטובים, על הישרים ואלו ואפילו לא על הממש טובים שמתנדבים למען הזולת.
נשארתי עם החוויה שאשכרה, אין הסברים. דובי פשוט חי את החיים.
אח"כ בבית, אני מגגל על דובי. ומה שדובי כותב על עצמו מקבל משמעות חדשה (העולם של דובי לבנון)
—————————————————————————————-
שם : דב עיסוק : מהנדס מצב משפחתי: נשוי גר ב: אזור השרון
משפחה : לבנון גיל : 60 מין : זכר
נרשמתי לתפוז ב: מרץ 2002
עוד על עצמי
על עצמי: מהנדס אוירונוטי, מהוגי מטוס ה"לביא" (הייתי אחראי לתכנון תא הטייס), אבל כבר 15 שנה בהיי טק.התחלתי מגלישה אוירית ועברתי ל GA (כ-450 ש"ט על ססנות, זלין. שותף בצסנה 182RG)
ציטוט: "בחיים, או שאתה מצליח או שאתה מסביר. וגם: "טעות של מהנדס מכסה צבע, טעות של רופא מכסה אדמה""