חתונה שנייה בלאס-וגאס. וואו

חתונה שנייה בווגאס

הנה מה שכתבתי ללימור ובריאן:

לא ראיתי אף אחד מכם, חבל שפספסנו אחד את השני בל.א, אני מנחש שבטח נתראה בתל-אביב לפני שאגיע שוב לארה"ב.. בינתיים אספר לכם כמה מהחוויות שרציתם לשמוע עליהן.

הנה צהרי היום, אנחנו, ל' בחולצה ומכנס לבן אופטימלי, יובלי במיני הכי חגיגי מהמזוודה, אני בטריקו עם תמונת פפיון שרכשנו ברגע האחרון, וגיא בחולצה זהה מוביל את ל', עם זר בידיה, במעבר, היישר אליי. פתאום זה קורה.

כן.. אמריקה הגדולה והחוויה המרגשת ביותר שלנו היא להתחתן שוב או בעצם טקס חידוש נדרים בחתונה אזרחית. זה קורה, איך לא, בבית התפילה המוזר ביותר בווגאס…"בית התפילה של אלוויס" או בשמו הפורמלי נקרא "Little White Wedding Chapel".

טקס חידוש הנדרים הוא הדבר האחרון שאנחנו עושים לפני שאנחנו עוזבים את ווגאס. ערב קודם, בעוד שאנו נוסעים לשדרות פרמונט, בדרכנו לצפון הישן של ווגאס, אנחנו רואים את המקום הקסום.. עוצרים.. מצטלמים.. בודקים מחירים (להתחתן פעם שנייה ועוד לשלם 300 דולר..נו..). ומבטיחים "נחזור מחר". לא היינו בטוחים כלל אבל זה נשמע טוב (מי צריך את זה…רגע, 300 דולר כבר אמרתי?). בלילה בפרמונט, נדלקו כל האורות, פתאום ריחפו מעלינו מסכים, מוזיקה של ה"דלתות" ול' ואני התחלנו לרקוד באמצע הרחוב.

בחזרה לחתונה, למחרת, וכך אנו עומדים פנים אל פנים – ל' ואני מכירים 20 שנים (הכול התחיל בקיץ..), ונשואים כבר 19 – ואני מביט ככה לתוך העיניים של ל' והיא אליי לא נפרדים, והכומר האזרחי מבקש ממני לחזור על דבריו, אני חוזר על דבריו באנגלית, ולפתע לא שולט ברגשותיי, בוכה וצוחק וחוזר על מילות הנדר, בוכה וצוחק, מביט בעיניה, מצהיר, מתחייב שאני "ברגע זה מוקיר אותך על 19 השנים שאנו יחד, ומחדש את הנדר שלי לאהוב אותך, לכבד אותך" ואני הוגה במלואה כל מילה וחווה אותן, כאילו נוצקו בנפרד "בחולי ובבריאות, בקושי וברווחה, לטוב ולרע וכול עוד אנו בחיים". זה הפתיע אותי. להיות שם באותו רגע, למי שאנחנו יחד, מה שיצרנו ועברנו, איבדנו וקיבלנו. אנו מרשים לעצמנו להתרגש, ואז ל' חזרה על אותן מילים, בעברית, וגם היא דומעת, מתרגמת את הנדר הזה ואנחנו יחד.

ושני הילדים שלנו, אהבתנו, גם הם קולטים את הרגע, קצת נבוכים, גם אצלם העיניים עם דמעה עדינה. עדים לאהבתנו והם, שניהם, העדים שבעצם חותמים בשמם על כתובת חידוש הנדר בין הוריהם.

במלון, בדרך ללוס אנג'לס, נכנסנו, זורחים, ל' בלבן עם זר בידה, אני בטריקו פפיון, עם שושן בחזה. חתיכת מחזה. ושני ילדים. לא יכול היה להיות סיום יפה מזה. צוות המלון נכבש מפנינו הזורחים מאושר, נותן לנו סוויטה, חדר עם יציאה היישר לבריכה.

התחלה נהדרת לאותם חיים.

באהבה ותשמרו על קשר,

פיני

עוד בנושא...

כיוונון הכרת התודה: כלי שימושי לאתחל מחדש את היום גם בימים של ירידה במצב רוח ואפילו בבאסה ודיכאון.
האם הפרקטיקה, העבודה היומיומית של טיפוח מכוון, מתמיד (כמעט אמוני) של הכרת תודה ברמה יומית עובדת? אני עונה על זה לעצמי בעצמי בשאלה אחרת: האם...
מיהו אדם מכיר תודה (ומהו אורח חיים של הכרת תודה) ביהדות ולפי המקורות
 אחד הדברים שאני מתמודד עימם כל בוקר, כל יום, במהלך היום, בעליות ובירידות של החיים זה "מיהו אדם מכיר תודה", אותו אחד או אחת שעובד...
היה טוב ולא ידענו כמה
המשפט שלך היכה בי. הולך איתי כל יום בימים באחרונים "היה טוב ולא ידענו כמה..". שלחתי לילדים, לליאת. ביקשתי שיעצרו דקה. 4 חודשים אחורה בזמן, שנסענו דרומה,...