שלושה דורות

מעולם לא סלחתי לאלוהים, וככל שהוא ניסה חמק מלשתף אותי בחוויה הזו, כך היא התעצמה כשאבא הוציא לראשונה את המילים הללו מפיו.

בסתיו 1942 קצת לפני יום הולדתו ה 13, ביום הנורא מכול הופרד אבא, ביום הכיפורים ממשפחתו. "אם מישהו מאיתנו יישאר בחיים, שיחזור אל הבית" כך אמר סבא פנחס לשרה, פרידה, אברהם וירחמיאל, ילדיו ורעייתו מטל. כשהיינו מטיילים, ילד ואביו, בדרך לבית הכנסת ביום הכיפורים, אבא מעולם לא נכנס איתי לבית הכנסת. אף אחד לא חזר לבית בעיירה, למעט אבא.

והנה שליח הציבור קורא "יעלה ויבוא ירחמיאל בן פנחס".

יום שבת, 2010, ארץ ישראל, עולה אבא לתורה בבר המצווה של נכדו, בן ה 13.

אני רוצה לומר תודה אלוהים ולא ממש יוצא לי. ננסה "תודה אלוהים"

תודה לך אבא, תודה לך בן. תודה לחיים
.