ריח של הכרת תודה.

איזה כיף זה לחם, לא משנה מתי זה עושה את זה. בעיקר בתקופות שבין הדיאטות, בעיקר אחרי ששבוע הבטן שלי דיברה באופן עצמוני, ועכשיו אני אוכל אוכל עדין, חלות מתוקות, בייגלה חם, לחמניה טרייה..אמממ…אמממ איזה ריח.

אבא שלי, ירח, שתמיד התביישתי בשם שלו והיום אני חושב שזה השם הכי יפה בעולם, הוא ניצול שואה. לחם בשביל אבא זה קודש הקודשים. הוא אוהב לחם, הוא מוכן לוותר על הכול, אבל לא על לחם, ולחם טרי איי איי איי. לבצוע פרוסת לחם שיפון טרי, ליד זה קערת מרק חם, ככה עם האדים יוצאים למעלה. זוהי אהבה.